0:00 / 0:00
פרקי אבות 4: הזכות והאחריות ב"ערב שבת בין השמשות", הרב זושא וולף שנת תשפ"ו
3 views
והשבוע, המשך הסדרה חדשה בביאורי הרבי לפרקי אבות שיימסרו בשבועות בין פסח לחג השבועות. ובשיעור הרביעי – ביאורי הרבי בלקוטי שיחות חלק ד על המשניות במספר "עשרה" בפרק ה', ומתוך העיון במשניות אלו עומד הרבי על גודל הזכות וגדול האחריות של דורנו, הנמצא ב"ערב שבת בין השמשות" לפני הגאולה To donate or for dedications to continue the holy work לנדבות והקדשות להמשיך את עבודת הקודש https://secure.cardknox.com/chassidusonline
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
שלום רב. בשעה טובה בסיעתא דשמיא אנחנו
פותחים שיעור חדש, שיעור נוסף במסגרת סדרת
השיעורים חיים הרבי כאן בבית משפחת ריבקין
במרכז כפר חבד השבוע שבוע פרשיות בהר בחוק
ישראל השבוע של הג בעומר ואנחנו רוצים
להמשיך את הסדרה שהתחלנו לפני אחרי חג
הפסח הסדרה של השיעורים המיוחדים הביאורים
בפרקי אבות והשבוע נמסור בעזרת השם נלמד
ביחד את השיעור הרביעי בסדרה הזאת לקראת
השבת הזו השב שבה נאמר בעזרת השם בשבת
הקרובה את פרק ה בפרקי אבות אז אנחנו נלמד
עכשיו נעמוד בקצרה על כמה נקודות נקודות
נפלאות ממה שרבי מבואר בלקותי סי בחלק ד'
בחלק ד' בלכותי סיחות יש גם כן סדרה של
ביאורים לפי סדר הפרקים ביאורים של הרבי
על פרקי אבות ובביאור לפרק של השבוע לפרק
ה אז אז למעשה ליקטו שמה מכמה שנים מכמה
ביאורים א לקט של ביאורים של הרבי על סדר
ה המשניות בתחילת הפרק בתוכן של 10ה 10ה
מאמרות 10ה של כמה כמה וכמה עניינים במספר
10ה שזה למעשה התוכן המשותף של המשניות
הראשונות בפרק שלנו אז כמה כמה ביאורים
מכמה שנים את תשכג תשיט א שכל פעם הרבי
ביאר זווית אחרת לקטו אותם לפונדק אחד ב
והרבי הגיע אצ
בחלק ד' לוקטי שיחות חלק ד היה כאן אנחנו
נלמד במסגרת זאת שתי נקודות מתש תש יט
ותשכ ביאורים קצרים ממוקדים אבל מאירי
עיניים מאוד מעודדים כמובן בכל פעם יש
ביאור והביאור מוביל לרעיון רעיון מחזק
רעיון מאוד מעודד לתקופה זו ואחד הביאורים
גם כן מתקשר לפרשת השבוע פרשת בחוקו עם
עוד איזה לקח מעניין זה כמו תמיד הרי
במפתיע עם שאלות מקוריות ורעיונות מקוריים
ומתוך זה הרבי מגיע לביאור הפנימי של
הדברים ולהוראה המיוחדת אז נתחיל עם
הביאור שהרבי אמר בשבס פרשס בחוקו יסי
תשיט לפניי כאן מתוך תרס מנחם חלק כה נראה
בפנים הביאור הראשון בשיעור זה בפרק חמישי
של מסכת אבות מונע המשנה כמה עניינים שהם
במספר 10ה ופה יש דבר מאוד מעניין בשתי
השיחות שללמד כעת שבשני הביאורים האלה אלא
הרבי מתייחס לא למה שכתוב אלא למה שלא
כתוב. למה עניינים מסוימים לא נכתבו במשנה
בפרק זה? והרבי לומד הוראה קודם כל הסבר
ברעיונות שלא נכתבו ומתוך הרעיונות שלא
נכתבו מהם הרבי מפיק לקח והוראה. כל אמר
אצל הרבי תורה מלשון הוראה לא רק ממה
שכתוב הוא הוראה גם ממה שלא כתוב אבל הוא
לא כתוב בתורה ובמכוון התורה לא כתבה זאת
גם מה שלא נכתב בתורה גם הוא חלק מהתורה
וגם מה שלא נכתב זה גם הוראה דברים נפלאים
נראה א בפרק חמישי יש כמה עניינים המשנה
מונה כמה עניינים במספר 10ה צריך להבין
למה לא מזכירה המשנה את עשרת הדיברות למה
עשרת הדיברות שזה ה10 שהוא ראש לכל העשרה
לכל העניינים האחרים של מספר 10 דווקא את
עשרת הדיברות התורה לא מונה המשנה לא מונה
ולכאורה כיוון שכל העניינים נלקחים מהתורה
כל דבר השורש שלו מהתורה מה שישנו בעולם
במספר 10ה ולכל ראש ה-10 הדברים ה10 העשרה
הראשונים של התורה זה של העולם זה 10עשרה
מאמרות עשרת הדיברות 10עשרה מאמרות נברא
העולם וכולם מכירים את המדרש הידוע שעשרה
מאמרות נובעים עשרת הדיברות כדו המאמר הזל
בזוהר על הפסוק 10 כף בשקל הקודש מה שנאמר
לגבי הקורבנות 10ה 10 כך אומר הזוהר מה זה
10ה עשרה עשרת המאמרות מכוונים ונלקחים
שורשם עשרת הדיבות אם כן אם כל הסדרה וכל
הסריה של ה10 הכל מלתחיל מעשרת הדיברות
לכל ראש היה צריך למנות את עשרת הדיברות
שמהם נלקחים שאר העניינים ניים שבמספר 10ה
שנמנו בפרק זה אז את הדבר המרכזי ביותר לא
כתבו ואת הדברים שהם תוצאה של עשרת
הדיברות כן כתבו הרבי מביא פה בהערה הערה
שלא מופיעה בלכותסיכס במקור אבל כאן
בתיאורס מנחם זה מופיע כאן בהנחה מהנחה
בלטמוגה ואולי יש לומר כך אין לומר כלומר
אולי היינו אומרים הטעם שלו נזכר עשרת
הדיברות הוא לפי שזהו הדבר הפשוט אין בו
חידוש רק לציין שיש 10ע
10 עשרת הדיברות אין מקום לציין והמשנה
מונה רק כל דבר שיש בו לק אחורה איזה
חידוש מסוים מה שנזכר במשנה אודות 10עשרה
המאמרות ועשרה דורות כי בכל אחד מהם יש גם
כן לקח והורה עיקר עיקר הכוונה היא לא
בשביל עניין של המספר 10 אלא כיוון שהמשנה
רוצה לומר את המשך הדברים בנוגע לתוכן שיש
בזה וכאילו יש 10ה דורות לא יודע כמה ערך
פים לפניו עשרה מאמרות הלא במאמר אחד יכול
להיברות אלא לת שכר טוב וכולי כל אמר לא
לא ההדגשה על ה10 אלא ההדגשה על הלקח שיש
מכאן כיוון שלעשרת הדיברות לכאורה לא היה
איזה מסר מיוחד אז לא נקטו את הערה עשרת
הדיברות ככה היה אפשר לומר ולרבי דוכה זאת
שהרי התנה מונה בהמשך כמה עניינים במספר
10ה בלי לומר בהם שום דבר ובלי לציין
מאומה כמו 10ה הניסים ו10 הניסיונות ויתרה
מזו 10עשה ניסיונות נעשו אבותינו ניסו
אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר ובעין של
הניסיונות אין חידוש אפילו בניין המספר לא
צריך לציין את המספר 10 שהרי מיד אחר כך
מביא את הכתוב שנאמר וינסו אותי זה 10
פעמים ואין בזה לא לקח ולא הוראה ואפילו
לא צריך לציין את המספר 10 כי המשנה עצמה
כי הפסוק עצמו מציין זאת אז כיוון שאין
בכך חידוש בציטותים האחרים אז גם בעשרת
הדיברות לאחור היינו צריכים לציין את עשרת
הדיברות. מה טעם המשנה לא מונה זאת? זה
השאלה ויש כווה ביאור בזה. עשרת הדיברות
אף שהכל נלקח מהם, זה היסוד והשורש של
הכל, הרי הם מובדלים לגמרי באין ארוך
מהעולם. עשרת הדברות הם למעלה מגדרי
העולם. זה היצירה של העולם, זה השורש של
העולם. אז הוא למעלה מהעולם. כל העניינים
באים אומנם מהתורה, נובעים מהתורה, אבל
התורה היא למעלה מהם. היא לא באותו גדר,
היא לא באותו סוג. זה בהגדרה של כוח
הלברוא וזה הנברא שהוא נובע מעשרה עשרת
הדיברות שבראו אותם לכן לא מונת המשנה את
עשרת הדיברות אי אפשר לחברם ולמנותם יחד
עם שאר העניינים שנמנו במשנה שם כל
העניינים האחרים גם העניינים הנשיאים
והפיליים הם בגדרי הבריאה הם עניינים
ששייכים לעולם לגדרי העולם עשרת הדברות הם
למעלה מגדרי העולם זה לא באותו סוג לא
באותו קטגוריה לא מונים זאת הרבי במרחיב
ומחד את המסר שבזה בין העניינים שנמנו
במספר 10ה ישנם לא רק עניינים של טבע
אלא כמו 10ה ניסיונות וכאלה אלא גם ניסים
ולא רק ניסים אלא ניסים גדולים עד גם
הניסים שהיו בבית המקדש המקום בעולם שבו
היה ושכנתי שכינה וגילוי של עצמות נמנע
נמנאות הרי בבית המקדש היה גם כן ניסים
ונסים גדולים נסים של חיבור טבע ולמעלה
מהטבע שלכן היה במקדש בבית המקדש בניסים
של בית המקדש החיבור של נס וטבע ביחד כמו
הנס הידוע של מקום אהרון אינו מן המידה
שכאשר מדדו את ה את ה קודש הקודשים מכל צד
היה את החמש שמה בכל מקום וזאת אומרת היו
מודדים מצד לצד היה 10 רמה אבל כאשר היו
מודדים את המ את הארון הברית עצמו היה לו
טעם 200 וחצי מידה שלו ומצד לצד חמש עמות
כלומר היה שמה גם הטבע שלט הוא ביחד עם
גדרי הטבע זה לא שאהרון התבטל מהמידה שלו
ביחד עם המידה שלו הוא היה לבעלה מן המידה
היה באמת בבית המקדש גילוי נמנע נמנאות אז
זה לא רק היה עניין של טבע אלא שלמעלה
מהטבע אף על פי כן לא נמנוע עשרת הדיברות
במשנת כי עשרת הדיברות הם יותר נעלים
אפילו מעשרה ניסים שהיו בבית המקדש למה אז
הרבי אומר ככה בית המקדש עם כל העילוי שלו
הוא תכלית השלמות של העולם והעולם
במקסימום. תכלית בריאת העולם היא שתהיה
דירה לא יתברך בתחתונים
ותכלית זאת שבעולם נשלמת על ידי בית
המקדש. בית המקדש זה השלמות הנעלת של
התחתונים של גדרי הבריאה. התורה היא לא
שייכת לתחתונים. היא למעלה מהתחתונים היא
לא בגדרי הנברא. היא לא בגדרי הנברא אלא
בגדרי הבורא. היא למעלה מעולם לגמרי אפילו
למעלה מבית המקדש. והרבי מצטט פה לשיחה
שנאמרה קודם לכן כיוון שהתורה מאוחדת עם
הקדוש ברוך הוא כמו שאצל קודש בריך הוא לא
שייך לומר שתכליתו היא בשביל מישהו אחר חס
ושלום מציאותו מעצמותו התכלית הוא בו עצמו
הקדוש ברוך הוא לא לצורך עניין אחר כמו כל
ענייני הבריאה אז כמו שהקדוש ברוך הוא
מציאותו ועצמותו והוא לצורך עצמו ככה גם
כן עם כל העלוהים שבתורה שהיא פועלת ומזכת
את האדם וכולי אבל נקודת תה אמיתית שהיא
גם בתורה שהיא מציאותה עבור עצמה ולא כדי
לפעול באדם או בעולם. אם כן, אחרי שהגדרנו
את הרעיון, למה עשרת הדיברות לא נכתבו
במשנה את המספר 10, התורה היא למעלה
מהעולם. כיוון שעכשיו אנחנו מבינים את
עניינה של התורה, במילא לוקח רבי את
הרעיון הזה למסר והוראה מכך בלימוד התורה
שודי אמור להתחבר בלימוד התורה שלו לא
לצורך איזה רווח ואיזה תכלית ותועלת כי לא
זה עניינה של התורה אלא אתה אמור להתחבר
לאינסוף שבתורה ללמעלה מגדרי העולם לתורה
כפי שהיא בעצמיות הבורא לא בשביל התורה
כפי שהיא באה לפעול או כדי לתקן או להורמם
את האדם נראה באות יא כל ענייני התורה
מלשון הוראה הם הוראה בעבודתנו מחדד הרבי
את מה שהקדמנו מקודם כשם שצריכים ללמוד
הוראה מעניינים שכתובים בתורה כמו כן יש
ללמוד הוראה מזה שעניין מסוים לא נקבע
בתורה כיוון שהתורה במכוון לא כתבה זאת אז
יש פה עניין רעיון ולרעיון יש גם הוראה כי
זה חלק מהתורה התורה בוחרת מה להכניס
התורה בוחרת מה לא להכניס כך וכך מכל
זווית של התורה יש הוראה העובדה שהתנאנו
מזכיר בפרק ז את התברת הדיברות גם בכך יש
הוראה מה ההוראה לימוד התורה צריך להיות
לשמה לשם התורה כשלעצמה ולא בשביל תכלית
אחרת התורה היא לא בשביל תכלית אז גם
הלימוד עניינו לא בשביל תכלית אלא לשם
לימוד התורה לא לא לשם שום רווח שבעולם
והאופן של לימוד התורה לשמ מתבטא בכך
שהלימוד אינו מוגבל בשום מגבלות אתה לא
מגביל את עצמך מה אתה לומד מתי אתה לומד
כמה אתה לומד בשביל מה אתה לומד לימוד בלי
שום עניין שמגביל את האדם כאשר הלימוד הוא
בשביל תכלית עניין מסוים תכלית גשמית רווח
גשמי תכלית רוחנית השגת איזה עילוי רוחני
כיוון שכל העניינים שאליהם אדם יכול להגיע
בהגדרה של תכלית הם בהגבלה אם אני לומד
בשביל תכלית אז גם תנועת הנפש שמביאה גע
אותי ללימוד גם תנועה הנפש הזו היא גם
מוגבלת אבל כאשר התורה אדם לומד לשם התורה
כפי שהיא בעצמה כפי שהתורה היא בלי גבול
אז הלימוד שלך מתחבר לבלי גבול של התורה
ואז גם כן עניינו של ה לומד הוא לומד ברמה
בלתי מוגבלת כמדובר פעם אומר הרבי מחדד
עוד משיחה קודמת ההגבלות שבלימוד התורה
שישנם על פי שולחן ערוך נכון יש זמנים
ובוקביאות מתי כן ומה מה גדרי החיוב
ללימוד תורה אבל כל הגדרים האלה זה ביחס
למצווה, ביחס לקיום החובה ההלכתית בלימוד.
אבל התורה כפי שהיא בעצמה, היא בלי הגבלות
של זמן, היא בלי הגבלות של מקום. ואז כפי
שנאמר על התורה בנב מישלי ויהיה אצלו
שעשועים כאשר התורה היא אצלו אז היא
שעשועים תענוג של הקדוש ברוך הוא. במילא
כאשר אדם יהודי לומד תורה כפי שהתורה היא
בעצמיותה אז גם כן הלימוד שלו נעשה בלתי
מוגבל וזה מקשר אותנו וככה הרבי מקשר את
הרעיון הזה של לימוד תורה מפרקי עובס
לפרשת השבוע אם בחוקו יסי תליכו כשהולכים
בחוקות הקדוש ברוך הוא ואת מצותיי תשמורו
זוכים לינים נעלים אומר הרבי וכן גם
בעניין ד אם בחוקותיי תלכו וגוימר התורה
אומרת אומנם אם בחוקותיי תלכו ויש יש
דרישה בחוקו ישראל לשון החקיקה שתהיו
המילים בתורה וכשיהודי עמל בתורה אכן וטתי
גשמיכם בעיתום וכשיהודי מתעסק בהגיעה הוא
זוכה לנים נעלים ברכות אמורות בפרשה עד
לולך אתכם קומממיות וכל אחד מהברכות האלה
יש בכך עניינים נעליים מאוד אף על פי כן
כל הענייני המעלות האלה זה לא המהות זה לא
התכלס זה לא העצם של התורה אין זה אמיתית
השכר של לימוד התורה ולא לא בשביל זה צריך
להיות לימוד התורה למען למען הגשמייכם
בעיתום ואפילו לא בשביל הבעיל לך קמים
מיוס למה ודי לומד תורה ומה השכר האמיתי
השכר האמיתי הוא עצם העניין שודי עמל
בתורה זה עצמו האינסוף שלו זה השכר האמיתי
שאתה מתחבר בכך לאינסוף שבתורה
אם כן זה הנקודה ראשונה משבס פשס בחוקי
סאיתוש ניוטס ששמה גם כןו שבת היה פרק ה
ושמה הרבי
בשיחה הזו כפי שראינו הרבי התמקד בנקודה
למה לא נכתב השורש של העשרה מאמרות של של
שם עשרת הדיברות בשיחה שנמשיך כעת שהיא
מופיעה בהמשך בלוקת סיחס הרבי עובר לצד
השני למה לא נכתב הצד השני של העשרה
מאמרות
של מספר 10 ענייני הגאולה לעתיד לבוא שגם
הם במספר 10 יש כמה וכמה עניינים במספר 10
לעתיד לבוא וגם גם עליהם ה גם עליהם המשנה
מדלגת ולא מתעלמת מכך ועצח נבין לפי דיון
נוסף למה הנושא של עשרה הדברים שנבראו
בערב שבת בין השמשות מופיע לכאורה לא
במקומם לפי סדר הבריאה אלא זה העניין
האחרון שמופיע בפרקי אבות נראה בפנים
וגם מכך רבי מפיק לקח והוראה נפלאים נראה
בפנים
שבת חוקס תוף ש כג מתיאורס מנחם חלק לז
נראה
התחלת הפרק שלומדים ביום השבת קודש זה
בעשרה מאמרות נברא העולם אז הרבי מזהר
שעשרה מאמרות זה גם טעם וסיבה כלומר המשנה
בעשרה מאמרות היא שורש לכל המשניות ולכל
המספר 10 שלאחר מכן כלומר
הטעם והסיבה לכך שכל העניינים מהתחלת
הבריאה וילך במספר 10ה 10ה דורות מאדם ועד
נוח 10ה דורות מנוח ועד אברהם 10ה ניסים
10ערה ניסיונות וכולי
כל זה לפי שבעשרה מאמרות נברא העולם כיוון
שכל העולם העולם יסודו במספר 10עשרה
מאמרות וכל אחד מהם כלול מכולם
וכל אחד מעשרה כלולים בו כל העשרה מאמרות
וגם לאחר מכן העשרה מאמרות הם לא המאמרות
ודיברות חד פעמיים, אלא גם לאחר מכן
ניצבים הם בעולם תמיד והעשרה מאמרות
בוראים את העולם באופן תמידי ואם חלילה
היו מסתלקים ממנו לרגע אחד היה העולם חוזר
לעין ואפס ממש קודם הבריאה אז 10ה מאמרות
זה היסוד של כל הבריאה 10ה מאמרות נמצאים
היום בכל ענייני הבריאה לכן מכך נובע שיש
גם בכל עניין שבבריאה מספר 10ה המספר 10ה
הוא המספר של טבע העולם של כל יני הבריאה
כלולים ב10 הרבי מזכיר פה בניין בעניין
שמקורו עניין קבלי נאמר אותו בקצרה כמובאר
בקבלה כיוון שכל ענייני הבריאה הכל נברא
על ידי 10ה מאמרות לכן מתחלק כל דבר מתחלק
למספר 10ה כל עניין כל דבר שבמצבציאות
הקיימת בגשמיות ובוודאי ההקבלה של הדברים
ברוחניות כל דבר נמצא כל דבר הוא למעשה
מורכב ממספר 10ה לדוגמה בכל דבר דבר בכל
חפץ ובכל דבר תוכני ישנו האורך
אורך בדרך כלל זה הגובה שלו הרוחב זה
ההתפשטות שלו הימין שמאל העומק זה התוכן
הגובה שבו אז יש ככה יש לכל דבר את הגובה
שלו יש לו את הרוחב שלו כל דבר יש לו גובה
רוחב ועומק שזה תוכן
וכל כל אחד משלושה אילו אורך רוחב וגובה
כל אחד מהמורכב משלושה כאן כאן המשמעות
היא שמוא מביא כאן ראש תוך וסוף אפשר יותר
להבין את זה לפי דברים שיש להם יותר תוכן
הם יותר משמעות ראש תוך וסוף זה ראש זהלח
ראש זה המשמעות היא מהיכן אתה הגעת מה
המקור שלך מה השורש שלך לדוגמה שאנחנו
מדברים פה על המידות חסד גבורה תפארת זה
הראש נצח עוד יסוד זה העניין עצמו והמלכות
זה כבר התוצאה כל דבר מי השורש שלך מי ברא
אותך לא מי ברא אותך מיכן אתה מגיע, מה
העניין שלך ומה לאן אתה לאן אתה הולך, מה
אתה פועל, מה התוצאה, לאן אתה משפיע או אם
ניקח לדוגמה חוכמה, בינה ודעת. בינה זה
העניין עצמו, זה ההתפשטות, זה התוך בינה
נובעת מהחוכמה. החוכמה היא הראש של הבינה.
בינה אחר כך הסוף, כלומר ההמשכיות שלה זה
הדת, ראש, תוך וסופט. מה המקור שלך?
העניין שלך בעצמך והתוצאה שלך. ראש, תוך
וסופט. ככה זה מובא בקבלה לגבי כל עניין
מגדרי היסוד של הבריאה אורך רוחב ועומק כל
אחד משלושתם יש לו את היסוד שלו את המהות
שלו ואת התוצאה שלו אם כן 3 * 3 זה 9 ביחד
עם החומר בגשמיות זה החומר כלומר החומר
שמרכיב את הדברים ברוכנות זה התוכן
ההיוליות שבדברים המציאות עצם הקיום של
הדבר עצמו הנושא תשעה פרטים אלו מתקבל על
המספר 10 זה מושג על כל פנים זה רעיון
קבלי. 10ה מאמרות הם לא רק היסוד של
הבריאה אלא כל ענייני הבריאה מוגדרים
במספר 10.
כמו שזה בעניין בנוגע למקום לעניינים
שלינים שבשטח או לדברים לדברים שהם קיימים
במספר 10 כן הוא גם בנוגע לזמן גם הזמן א
מוגדר במספר 10ה ולכן בכל תקופה ישנם
העשרה שבה כמפורט במשנה. אם כן ה-10 זה
היסוד של הבריאה ענייני הבריאה במספר 10
וגם הזמנים מוגדרים לפי קטגוריות של 10
לכן יש 10 מאמרות 10ה זמנים שכאלה 10ה
זמנים שכאלה ההגדרה היא 10 כי 10 זה הקיום
של העולם
אם כן בהמשך לרעיון הזה 10 זה היסוד של
העולם 10 זה גם כן ההגדרה של זמן אבל הנה
ברח לנו 10 אחד ידוע 10 מרכזי אחד ברח לנו
אומנם מזה זה מובן שהמספר 10ה ישנו בכל
התקופות גם לאחר זמן הבית וגם לעתיד לבוא
כמר הזל כינאור של העולם הבא 10ה נימינ עד
עכשיו היה כינור של שמונה נימין לעתיד
לבוא יהיה כינור שלם יותר כינור של 10ה
נימין אינו מובן איפה מדוע משרט כאן התנת
המספר 10ה עד זמן בית המקדש ושמה נחתמת כל
ענייני ה10 הרי התורה היא ניצחית אז התורה
צריכה לספר לנו גם כן על ה10 העתידים
אם כן היה לו להזכיר את העיניים במספר 10ה
גם מהזמן של אחרי בית המקדש. אם נעשה
ההקבלה בין שתי השיחות שלמדנו כעת בשיחה
הקודמת שלמדנו זה ה10 שלפני למה זה לא
מופיע כאן? בשיחה הזו זה ה10 של אחרי למה
ה10 העתיד לא מופיע כאן עוד אנו מובן עוד
שאלה שמניה לראות מפרשים אחרים שואלים
אותה שאלה מאוד מקורית מדוע קובע התנת
המשנה 10ה דברים נבראו בערב שבת בין
השמשות
לאחרי העשרה ניסים שנעשו לאבותינו בית
המקדש ולא מיד לאחרי העשרה מאמרות ששם
שייכים מהם לפי סדר הדורות המשנה הראשונה
זה בעשרה מאמרות נברא העולם אחר כך עוברים
לשרה דורות מאדם עד נוח וכולי אבל הדברים
שנבראו בערב שבת מן השמשות היו אמורים
להופיע מיד אחרי 10ה מאמרות נברא העולם
והעניין הבא לפי סדר הזמנים על הדברים
שנבראו עשרת הדברים שנברו בין השמשות אחר
כך לעבור למאדם עד נוח וכולי אבל לפועל מה
קורה במשנה עשרת הדברים שנברו בערב שבת מן
השמשות מופיע לאחרי אדם עד נוח ולאחרי נוח
עד אברהם ולאחרי עשרת הניסיונות ולאחרי
הניסים שנעשו בבית המקדש רק אז מתבאר
הנושא של עשרת העשרה דברים שנבראו בין
השמשות. מה העניין בזה? אז הרבי מבאר פה
אף שכבר נתבאר שהזכרתם לבסוף היא מצד
מעלתם. מעניין שלפני שבועיים אנחנו למדנו
כאן ביאור אחר בדיוק באותו נושא שעשרה
הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם
למעלה מגדרי העולם. הם לא חלק מהסעודה. הם
לא חלק מעבודת האדם. פה הרבי לוקח את זה
לביאור אחר. נתבאר במקום אחר ש שהם לא
נזכרו בגלל המעלה שלהם. כי כל העניינים
שמספר 10ה מעשרה מאמרות עד לעשרה ניסים של
בית המקדש הם עדיין קשורים בסדר
ההשתלשלות. אכן, כמו השיחה שקראנו כאן,
כמו הביאור שקראנו כאן מקודם,
לעומת זאת, העשרה דברים שנבראו בערב שבת
מן השמשות הם למעלה מהשתלשלות. אז שוב, זה
כביכול לא באותו בהגדרה כי הם למעלה
מהשתלשלות. אף על פי כן אומר הרבי כיוון
שכל העניינים האחרים שבפרק הזה נקבעו לפי
סדר הדורות מסתבר בשכל לומר שגם משנה זו
אינה יוצאת מן הסדר נכון שההסבר הוא כמו
שהרבי אומר מינים שלמעלה למשתלשלות אבל
כיוון שכל מה שמופיע עד כאן זה לפי סדר
הדורות גם המשנה של ערב שבת בין השמשות
היא אכן כן לפי סדר הדורות ולאיזה ערב שבת
בין השמשות מכוון את המשנה כאן לא לשבת
הראשונה
היה לערב שבת ערב שבת בין השמשות ערב השבת
הגאולתית סוף האלף השישי ובעשרה דברים
שנבראו בערב שבת מן השמשות מרמז התנא גם
לעניינים של מספר 10ה שלאחרי זמן בית
המקדש ולכן מונה אותם לאחרי העשרה ניסים
של בית המקדש כי אכן זה המקום שלהם זה
מתייחס לשרה ניסים לעניינים שעירו אחרי
בית המקדש
ולכן גם כן הוא לא מזכיר את ה10 של אחרי
של של ה10 הגאולתית כי העשרה ניסים שנעשו
העשרה דברים שנברו בערב שבת בן השמשות אכן
מתייחסים לדברים הגאול ל10 הגאולתי בזה
מתורצת גם השאלה הקודמת מדוע לא מזכיר
התנה את המספר 10רה שלאחרי זמן הבית כמו
ששאלנו מקודם כי העשרה הללו אכן מרומזים
בעשרה הדברים שבערב שבת מן השמשות מה הקשר
מה הקשר בין העשרה הדברים שנברו בערב שבת
בין השמשות
לתקופת הגאולה. אז בא הרבי לוקח ומרחיב
שכמו שהבריאה במספר 10 ובכמה וכמה עניינים
במספר 10 יש עוד מספר שהוא למעשה יסוד
בבריאה. המספר שש או שש ושבע. גם הם מספרי
יסוד בבריאה. נראה. על דרך שאמרנו שהבריאה
נקבעה במספר 10 בגלל ה10ה מאמרות, כך נקבע
בבריאה עוד מספר יסודי. המספר שש שישה למה
בגלל ששתמ בראשית כל יומה ויומה אביד
אבידתי שישה מידות כמו שאנחנו מכירים את
הביאור כי ששת ימים עשה עשה הקדוש ברוך
הוא את השמיים ואת הארץ ויש לו זה את
הביאור לא בששת ימים כלומר במהלך שישה
ימים אלא ששת ימים הוא עשה אותם כאילו
הבריאה הבריאה מוגדרת בעניינה של השש ימים
כל יום מייצג מידה מייצג כוח.
אם כן, כיוון ששישה ימים עשה את השמיים
מבית הארץ וכל יום פועל פעולה בבריאה. לכן
גם כן, כמו שיש 10 בכל דבר, יש גם בכל דבר
מספר שישה. שישה ימים עשה עשה את השמיים
ואת הארץ. שישה במקום. לכל מציאות נברא
ישנם שישה קצוות. ימין, שמאל, קדימה,
אחורה, למעלה ולמטה, שישה קצוות. כל נקודה
שיש בבריאה, כל נקודה באדם, בכל דבר. יש
לו מעלה, יש לו מטה, יש לו ימין, יש לו
שמאל, קדימה ואחורה. ואין בזמן גם ליש
שישה במקום, שישה בימי השבוע והשש הולך גם
כש שש שנים של שמיטה, 6,000 שנה של קיום
העולם, שש זה גם כן מספר גנרי, מספר יסודי
בבריאה, אלא שלכל ענייני המספר שישה יש
להם גם כן מספר מעלה, מספר שביעית, המשך
אבל למעלה מהם, מספר שביעי למעלה מהם.
והשישה עולים אל השבע. שבת ששת הימים עולה
לשבת שש שנים עולה שנת השמיטה 6 אל עולים
לאלף השביעי. בדוגמת שבת בראשית. שבת
בראשית היא אחרי השישה ימים אבל שייכת
אליהם. השבת שייכת לבריאה אבל באופן נעלה
הרבה יותר המנוחה שבבריאה. אם כן, אחרי
שראינו שיש גם כן מספר שש והשש הוא גם כן
חלק מהבריאה, נבין למה מה שנברא בערב שבת
בין השמשות ששימים זה כבר מקביל לשנה
וערב שבת בין השמשות זה כבר הכניסה לגאולה
ותכף הרבי יאמר שאנחנו עכשיו בערב שבת מן
השמשות מזה מובן שסדר ההנהגה בשיט אלפי
שנין ב6 א000 השנים דומה לסדר ההנהגה בששת
שתמ בראש שית עם כל היסוד של הבריאה זה
שישה ימים כל יום מקביל 1000 אז הערב שבת
אחרי חצ ערב שבת בין השמשות סוף האלף
השישי כמו ששלמות גמר הבריאה היה ביום
השישי כמו שנאמר ביום השישי ויר אלוקים את
כל אשר עשה והנה טוב מאוד זאת אומרת כל
הבריאה כולה עם כל מה שנברא ביום הראשון
בינה השישי מתי זה נעשה טוב מאוד מתי זה
נשלם רק בהשלמת את הבריאה ביום השישי עד
אז עד היום השישי לא היה טוב מאוד היה חסר
בכל הבריאה היה חסר הבריאה הייתה לא הייתה
עדיין בשלמות לפני בריאת העולם לפני בריאת
האדם זה לא רק שהאדם היה חסר כל הבריאה עד
הייתה חסרה לפני בריאת האדם ביום השישי
חסרה השלמות גם בנבראים שנבראו קודם לכן
ורק ביום השישי בבריאת האדם ניתנה השלמות
גם בנבראים הקודמים
כלומר כלומר התענוג הרבי מביא פה בהערה
מתי נשלמה התענוג בכל הבריאה רק כשיש את
כל השלמות של אדם הראשון זה היום תחילת
מעשיך בריאת האדם הוא הוא זה עושה את
החשיבות והשלמות לכל הבריאה כולה אז הגענו
ליום האחרון ליום השישי זה יוצר שלמות בכל
הבריאה כולה
וביום השישי עצמו מתי נעשה השלמות ביום
השישי גופה נשלמה הבריאה רק בין השמשות
מזה מובן רק בין השמשות נעשתה שלמות
הבריאה נשלמה רק על ידי העשרה דברים
שנבראו בערב שבת מן השמשות למרות שעד אז
נבראו דברים גדולים נעלים השמש והירח
והאור ודברים נעלים מאוד כל זה אבל הושלם
רק בערב שבת בין השמשות ולכן בין השמשות
של ערב שבת הוא תקופת המעבר מה וההכנה
לשבת אחרי שלמות המלאכה והמלאכה נשלמת
בערב שבת משלמות המלאכה אפשר להגיע לשלמות
המנוחה בבריאה אבל המסר כאן שלמות הבריאה
מגיעה דווקא בערב שבת בין השמשות והינים
שהיו עד אז נשלמים ברגע הזה של ערב שבת
בין השמשות כמו שזה לגבי ששת ימי הבריאה
הם הרי היסוד ל6 אל השנים אומר הרבי כן
בנוגע לשת אלפי שנין של העולם שתכליתם
העלייה ביום שכולו שבת באלף השביעי אבל
מיתי נפעל את העלייה בכל השש ימים זה נפעל
בלף השישי בכלל הוא בעיקר בבין השמשות
והבין השמשות זה עכשיו הדור שלנו דור
היותר אחרון דורקו דמשיך אנחנו עכשיו לא
רק בערב שבת אחרי חצות אלא אנחנו עכשיו
250 230 שנה פחות לפני הלף השישי זה ממש
השקיעה ממש שעת ערב ערב שבת בין השמשות אז
נכון שבמבת חיצונית כל אחד יאמר מי מי
אנחנו ומה אנחנו ואיך אפשר להשוות את
התקופה הזאת לתקופות נעלטות יותר שהיו שמה
אנשים נעלים יותר וגילויים נעלים יותר
בתורה ואף שדור זהו יותר תחתון היא כפתה
דמשיכה מביא פה רבי עידוד ולקח נפלא יש
בדור שלנו את המעלה דווקא בדור הזה נשלמת
כוונת כל העבודה של כל הדורות שלפני זה
דווקא בדורינו הדור של סוף הגלות תושלם
התכלית של דירה בתחתונים בגאולה העתידה או
בקרוב זה קורה בדור שלנו ערב שבת בין
השמשות בששת ימי הבריאה
השלים את כל הבריאה. אז הערב שבת שלנו,
הדור האחרון שלנו עכשיו משלמים את הכוונה
של כל הבריאה עם כל הדברים הנעלים שהיו עד
כאן. במילא לוקח הרבי ומעודד בעידוד גדול
מאוד. ומזה מובן גודל החביבות, גודל
הזכות. מצד שני גם כן גודל האחריות של
דורנו. שהרי בעבודתו של כל אחד תלויה
תכלית השלמות של עבודת כל הדורות הקודמים.
לא רק העבודה שלך אלא גם כן כל מה שהיה עד
עכשיו בעם ישראל.
אמנם נשאר לברר כתפחים הקטנים, עבודה
מועטת נשארה, אבל בעבודה זו תלויה השלמות
של כל העבודה הקודמת. אם כן, מהמשנה שלא
נכתבה, כלומר בדברים שלא נכתבו על
העניינים הגאולתיים, אומר הרבי, יש לקח
והוראה ויש לקח רמז מהמשנה של הדברים
שנבראו בערב שבת מן השמשות ומזה לקח
ועידוד גדול עבורנו. במילא חותם הרבי זה
ההסבר למה המשנה של בין השמשות לא נכתבה
במקומה אלא בסוף המניין של ה10 לכן קבע
התנת המשנה 10ה דברים נברו בערב שבת בן
השמשות תכף אחרי המשנה עשרה ניסים נעשו
לאבותינו בבית המקדש כי אכן יש קשר יש את
התקופה של בית המקדש אבל בית המקדש נחרב
וככה הסדר לפי סדר הדורות מיד ברגע חורבן
בית המקדש אחרי אחרי הניסים שנעשו שנעשו
בבית המקדש אז אחרי החורבן נולד מושין של
ישראל מיד ומיד מתחיל סדר העבודה שלעת
המשיח ומשיח והמשיח הגיע בוודאות בערב שבת
מן השמשות של שיט פישנין ממילא גם העבודה
הזו של התקופה של עכשיו היא גם במספר 10ה
ואנחנו מתחברים לעשרה דברים של בין השמשות
כאמור לאל וכל זה כל יני מאלה חותם הרבי
זה יביא גם למספר 10ה לכינור של 10ה מין
בגאולה האמיתית והשלמה בקורב ממש ביאורים
נפלאים לפרק ה בשורות טובות ובהצלחה רבה