פרקי אבות 4: הזכות והאחריות ב"ערב שבת בין השמשות", הרב זושא וולף שנת תשפ"ו

שלום רב. בשעה טובה בסיעתא דשמיא אנחנו פותחים שיעור חדש, שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים הרבי כאן בבית משפחת ריבקין במרכז כפר חבד השבוע שבוע פרשיות בהר בחוק ישראל השבוע של הג בעומר ואנחנו רוצים להמשיך את הסדרה שהתחלנו לפני אחרי חג הפסח הסדרה של השיעורים המיוחדים הביאורים בפרקי אבות והשבוע נמסור בעזרת השם נלמד ביחד את השיעור הרביעי בסדרה הזאת לקראת השבת הזו השב שבה נאמר בעזרת השם בשבת הקרובה את פרק ה בפרקי אבות אז אנחנו נלמד עכשיו נעמוד בקצרה על כמה נקודות נקודות נפלאות ממה שרבי מבואר בלקותי סי בחלק ד' בחלק ד' בלכותי סיחות יש גם כן סדרה של ביאורים לפי סדר הפרקים ביאורים של הרבי על פרקי אבות ובביאור לפרק של השבוע לפרק ה אז אז למעשה ליקטו שמה מכמה שנים מכמה ביאורים א לקט של ביאורים של הרבי על סדר ה המשניות בתחילת הפרק בתוכן של 10ה 10ה מאמרות 10ה של כמה כמה וכמה עניינים במספר 10ה שזה למעשה התוכן המשותף של המשניות הראשונות בפרק שלנו אז כמה כמה ביאורים מכמה שנים את תשכג תשיט א שכל פעם הרבי ביאר זווית אחרת לקטו אותם לפונדק אחד ב והרבי הגיע אצ בחלק ד' לוקטי שיחות חלק ד היה כאן אנחנו נלמד במסגרת זאת שתי נקודות מתש תש יט ותשכ ביאורים קצרים ממוקדים אבל מאירי עיניים מאוד מעודדים כמובן בכל פעם יש ביאור והביאור מוביל לרעיון רעיון מחזק רעיון מאוד מעודד לתקופה זו ואחד הביאורים גם כן מתקשר לפרשת השבוע פרשת בחוקו עם עוד איזה לקח מעניין זה כמו תמיד הרי במפתיע עם שאלות מקוריות ורעיונות מקוריים ומתוך זה הרבי מגיע לביאור הפנימי של הדברים ולהוראה המיוחדת אז נתחיל עם הביאור שהרבי אמר בשבס פרשס בחוקו יסי תשיט לפניי כאן מתוך תרס מנחם חלק כה נראה בפנים הביאור הראשון בשיעור זה בפרק חמישי של מסכת אבות מונע המשנה כמה עניינים שהם במספר 10ה ופה יש דבר מאוד מעניין בשתי השיחות שללמד כעת שבשני הביאורים האלה אלא הרבי מתייחס לא למה שכתוב אלא למה שלא כתוב. למה עניינים מסוימים לא נכתבו במשנה בפרק זה? והרבי לומד הוראה קודם כל הסבר ברעיונות שלא נכתבו ומתוך הרעיונות שלא נכתבו מהם הרבי מפיק לקח והוראה. כל אמר אצל הרבי תורה מלשון הוראה לא רק ממה שכתוב הוא הוראה גם ממה שלא כתוב אבל הוא לא כתוב בתורה ובמכוון התורה לא כתבה זאת גם מה שלא נכתב בתורה גם הוא חלק מהתורה וגם מה שלא נכתב זה גם הוראה דברים נפלאים נראה א בפרק חמישי יש כמה עניינים המשנה מונה כמה עניינים במספר 10ה צריך להבין למה לא מזכירה המשנה את עשרת הדיברות למה עשרת הדיברות שזה ה10 שהוא ראש לכל העשרה לכל העניינים האחרים של מספר 10 דווקא את עשרת הדיברות התורה לא מונה המשנה לא מונה ולכאורה כיוון שכל העניינים נלקחים מהתורה כל דבר השורש שלו מהתורה מה שישנו בעולם במספר 10ה ולכל ראש ה-10 הדברים ה10 העשרה הראשונים של התורה זה של העולם זה 10עשרה מאמרות עשרת הדיברות 10עשרה מאמרות נברא העולם וכולם מכירים את המדרש הידוע שעשרה מאמרות נובעים עשרת הדיברות כדו המאמר הזל בזוהר על הפסוק 10 כף בשקל הקודש מה שנאמר לגבי הקורבנות 10ה 10 כך אומר הזוהר מה זה 10ה עשרה עשרת המאמרות מכוונים ונלקחים שורשם עשרת הדיבות אם כן אם כל הסדרה וכל הסריה של ה10 הכל מלתחיל מעשרת הדיברות לכל ראש היה צריך למנות את עשרת הדיברות שמהם נלקחים שאר העניינים ניים שבמספר 10ה שנמנו בפרק זה אז את הדבר המרכזי ביותר לא כתבו ואת הדברים שהם תוצאה של עשרת הדיברות כן כתבו הרבי מביא פה בהערה הערה שלא מופיעה בלכותסיכס במקור אבל כאן בתיאורס מנחם זה מופיע כאן בהנחה מהנחה בלטמוגה ואולי יש לומר כך אין לומר כלומר אולי היינו אומרים הטעם שלו נזכר עשרת הדיברות הוא לפי שזהו הדבר הפשוט אין בו חידוש רק לציין שיש 10ע 10 עשרת הדיברות אין מקום לציין והמשנה מונה רק כל דבר שיש בו לק אחורה איזה חידוש מסוים מה שנזכר במשנה אודות 10עשרה המאמרות ועשרה דורות כי בכל אחד מהם יש גם כן לקח והורה עיקר עיקר הכוונה היא לא בשביל עניין של המספר 10 אלא כיוון שהמשנה רוצה לומר את המשך הדברים בנוגע לתוכן שיש בזה וכאילו יש 10ה דורות לא יודע כמה ערך פים לפניו עשרה מאמרות הלא במאמר אחד יכול להיברות אלא לת שכר טוב וכולי כל אמר לא לא ההדגשה על ה10 אלא ההדגשה על הלקח שיש מכאן כיוון שלעשרת הדיברות לכאורה לא היה איזה מסר מיוחד אז לא נקטו את הערה עשרת הדיברות ככה היה אפשר לומר ולרבי דוכה זאת שהרי התנה מונה בהמשך כמה עניינים במספר 10ה בלי לומר בהם שום דבר ובלי לציין מאומה כמו 10ה הניסים ו10 הניסיונות ויתרה מזו 10עשה ניסיונות נעשו אבותינו ניסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר ובעין של הניסיונות אין חידוש אפילו בניין המספר לא צריך לציין את המספר 10 שהרי מיד אחר כך מביא את הכתוב שנאמר וינסו אותי זה 10 פעמים ואין בזה לא לקח ולא הוראה ואפילו לא צריך לציין את המספר 10 כי המשנה עצמה כי הפסוק עצמו מציין זאת אז כיוון שאין בכך חידוש בציטותים האחרים אז גם בעשרת הדיברות לאחור היינו צריכים לציין את עשרת הדיברות. מה טעם המשנה לא מונה זאת? זה השאלה ויש כווה ביאור בזה. עשרת הדיברות אף שהכל נלקח מהם, זה היסוד והשורש של הכל, הרי הם מובדלים לגמרי באין ארוך מהעולם. עשרת הדברות הם למעלה מגדרי העולם. זה היצירה של העולם, זה השורש של העולם. אז הוא למעלה מהעולם. כל העניינים באים אומנם מהתורה, נובעים מהתורה, אבל התורה היא למעלה מהם. היא לא באותו גדר, היא לא באותו סוג. זה בהגדרה של כוח הלברוא וזה הנברא שהוא נובע מעשרה עשרת הדיברות שבראו אותם לכן לא מונת המשנה את עשרת הדיברות אי אפשר לחברם ולמנותם יחד עם שאר העניינים שנמנו במשנה שם כל העניינים האחרים גם העניינים הנשיאים והפיליים הם בגדרי הבריאה הם עניינים ששייכים לעולם לגדרי העולם עשרת הדברות הם למעלה מגדרי העולם זה לא באותו סוג לא באותו קטגוריה לא מונים זאת הרבי במרחיב ומחד את המסר שבזה בין העניינים שנמנו במספר 10ה ישנם לא רק עניינים של טבע אלא כמו 10ה ניסיונות וכאלה אלא גם ניסים ולא רק ניסים אלא ניסים גדולים עד גם הניסים שהיו בבית המקדש המקום בעולם שבו היה ושכנתי שכינה וגילוי של עצמות נמנע נמנאות הרי בבית המקדש היה גם כן ניסים ונסים גדולים נסים של חיבור טבע ולמעלה מהטבע שלכן היה במקדש בבית המקדש בניסים של בית המקדש החיבור של נס וטבע ביחד כמו הנס הידוע של מקום אהרון אינו מן המידה שכאשר מדדו את ה את ה קודש הקודשים מכל צד היה את החמש שמה בכל מקום וזאת אומרת היו מודדים מצד לצד היה 10 רמה אבל כאשר היו מודדים את המ את הארון הברית עצמו היה לו טעם 200 וחצי מידה שלו ומצד לצד חמש עמות כלומר היה שמה גם הטבע שלט הוא ביחד עם גדרי הטבע זה לא שאהרון התבטל מהמידה שלו ביחד עם המידה שלו הוא היה לבעלה מן המידה היה באמת בבית המקדש גילוי נמנע נמנאות אז זה לא רק היה עניין של טבע אלא שלמעלה מהטבע אף על פי כן לא נמנוע עשרת הדיברות במשנת כי עשרת הדיברות הם יותר נעלים אפילו מעשרה ניסים שהיו בבית המקדש למה אז הרבי אומר ככה בית המקדש עם כל העילוי שלו הוא תכלית השלמות של העולם והעולם במקסימום. תכלית בריאת העולם היא שתהיה דירה לא יתברך בתחתונים ותכלית זאת שבעולם נשלמת על ידי בית המקדש. בית המקדש זה השלמות הנעלת של התחתונים של גדרי הבריאה. התורה היא לא שייכת לתחתונים. היא למעלה מהתחתונים היא לא בגדרי הנברא. היא לא בגדרי הנברא אלא בגדרי הבורא. היא למעלה מעולם לגמרי אפילו למעלה מבית המקדש. והרבי מצטט פה לשיחה שנאמרה קודם לכן כיוון שהתורה מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא כמו שאצל קודש בריך הוא לא שייך לומר שתכליתו היא בשביל מישהו אחר חס ושלום מציאותו מעצמותו התכלית הוא בו עצמו הקדוש ברוך הוא לא לצורך עניין אחר כמו כל ענייני הבריאה אז כמו שהקדוש ברוך הוא מציאותו ועצמותו והוא לצורך עצמו ככה גם כן עם כל העלוהים שבתורה שהיא פועלת ומזכת את האדם וכולי אבל נקודת תה אמיתית שהיא גם בתורה שהיא מציאותה עבור עצמה ולא כדי לפעול באדם או בעולם. אם כן, אחרי שהגדרנו את הרעיון, למה עשרת הדיברות לא נכתבו במשנה את המספר 10, התורה היא למעלה מהעולם. כיוון שעכשיו אנחנו מבינים את עניינה של התורה, במילא לוקח רבי את הרעיון הזה למסר והוראה מכך בלימוד התורה שודי אמור להתחבר בלימוד התורה שלו לא לצורך איזה רווח ואיזה תכלית ותועלת כי לא זה עניינה של התורה אלא אתה אמור להתחבר לאינסוף שבתורה ללמעלה מגדרי העולם לתורה כפי שהיא בעצמיות הבורא לא בשביל התורה כפי שהיא באה לפעול או כדי לתקן או להורמם את האדם נראה באות יא כל ענייני התורה מלשון הוראה הם הוראה בעבודתנו מחדד הרבי את מה שהקדמנו מקודם כשם שצריכים ללמוד הוראה מעניינים שכתובים בתורה כמו כן יש ללמוד הוראה מזה שעניין מסוים לא נקבע בתורה כיוון שהתורה במכוון לא כתבה זאת אז יש פה עניין רעיון ולרעיון יש גם הוראה כי זה חלק מהתורה התורה בוחרת מה להכניס התורה בוחרת מה לא להכניס כך וכך מכל זווית של התורה יש הוראה העובדה שהתנאנו מזכיר בפרק ז את התברת הדיברות גם בכך יש הוראה מה ההוראה לימוד התורה צריך להיות לשמה לשם התורה כשלעצמה ולא בשביל תכלית אחרת התורה היא לא בשביל תכלית אז גם הלימוד עניינו לא בשביל תכלית אלא לשם לימוד התורה לא לא לשם שום רווח שבעולם והאופן של לימוד התורה לשמ מתבטא בכך שהלימוד אינו מוגבל בשום מגבלות אתה לא מגביל את עצמך מה אתה לומד מתי אתה לומד כמה אתה לומד בשביל מה אתה לומד לימוד בלי שום עניין שמגביל את האדם כאשר הלימוד הוא בשביל תכלית עניין מסוים תכלית גשמית רווח גשמי תכלית רוחנית השגת איזה עילוי רוחני כיוון שכל העניינים שאליהם אדם יכול להגיע בהגדרה של תכלית הם בהגבלה אם אני לומד בשביל תכלית אז גם תנועת הנפש שמביאה גע אותי ללימוד גם תנועה הנפש הזו היא גם מוגבלת אבל כאשר התורה אדם לומד לשם התורה כפי שהיא בעצמה כפי שהתורה היא בלי גבול אז הלימוד שלך מתחבר לבלי גבול של התורה ואז גם כן עניינו של ה לומד הוא לומד ברמה בלתי מוגבלת כמדובר פעם אומר הרבי מחדד עוד משיחה קודמת ההגבלות שבלימוד התורה שישנם על פי שולחן ערוך נכון יש זמנים ובוקביאות מתי כן ומה מה גדרי החיוב ללימוד תורה אבל כל הגדרים האלה זה ביחס למצווה, ביחס לקיום החובה ההלכתית בלימוד. אבל התורה כפי שהיא בעצמה, היא בלי הגבלות של זמן, היא בלי הגבלות של מקום. ואז כפי שנאמר על התורה בנב מישלי ויהיה אצלו שעשועים כאשר התורה היא אצלו אז היא שעשועים תענוג של הקדוש ברוך הוא. במילא כאשר אדם יהודי לומד תורה כפי שהתורה היא בעצמיותה אז גם כן הלימוד שלו נעשה בלתי מוגבל וזה מקשר אותנו וככה הרבי מקשר את הרעיון הזה של לימוד תורה מפרקי עובס לפרשת השבוע אם בחוקו יסי תליכו כשהולכים בחוקות הקדוש ברוך הוא ואת מצותיי תשמורו זוכים לינים נעלים אומר הרבי וכן גם בעניין ד אם בחוקותיי תלכו וגוימר התורה אומרת אומנם אם בחוקותיי תלכו ויש יש דרישה בחוקו ישראל לשון החקיקה שתהיו המילים בתורה וכשיהודי עמל בתורה אכן וטתי גשמיכם בעיתום וכשיהודי מתעסק בהגיעה הוא זוכה לנים נעלים ברכות אמורות בפרשה עד לולך אתכם קומממיות וכל אחד מהברכות האלה יש בכך עניינים נעליים מאוד אף על פי כן כל הענייני המעלות האלה זה לא המהות זה לא התכלס זה לא העצם של התורה אין זה אמיתית השכר של לימוד התורה ולא לא בשביל זה צריך להיות לימוד התורה למען למען הגשמייכם בעיתום ואפילו לא בשביל הבעיל לך קמים מיוס למה ודי לומד תורה ומה השכר האמיתי השכר האמיתי הוא עצם העניין שודי עמל בתורה זה עצמו האינסוף שלו זה השכר האמיתי שאתה מתחבר בכך לאינסוף שבתורה אם כן זה הנקודה ראשונה משבס פשס בחוקי סאיתוש ניוטס ששמה גם כןו שבת היה פרק ה ושמה הרבי בשיחה הזו כפי שראינו הרבי התמקד בנקודה למה לא נכתב השורש של העשרה מאמרות של של שם עשרת הדיברות בשיחה שנמשיך כעת שהיא מופיעה בהמשך בלוקת סיחס הרבי עובר לצד השני למה לא נכתב הצד השני של העשרה מאמרות של מספר 10 ענייני הגאולה לעתיד לבוא שגם הם במספר 10 יש כמה וכמה עניינים במספר 10 לעתיד לבוא וגם גם עליהם ה גם עליהם המשנה מדלגת ולא מתעלמת מכך ועצח נבין לפי דיון נוסף למה הנושא של עשרה הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות מופיע לכאורה לא במקומם לפי סדר הבריאה אלא זה העניין האחרון שמופיע בפרקי אבות נראה בפנים וגם מכך רבי מפיק לקח והוראה נפלאים נראה בפנים שבת חוקס תוף ש כג מתיאורס מנחם חלק לז נראה התחלת הפרק שלומדים ביום השבת קודש זה בעשרה מאמרות נברא העולם אז הרבי מזהר שעשרה מאמרות זה גם טעם וסיבה כלומר המשנה בעשרה מאמרות היא שורש לכל המשניות ולכל המספר 10 שלאחר מכן כלומר הטעם והסיבה לכך שכל העניינים מהתחלת הבריאה וילך במספר 10ה 10ה דורות מאדם ועד נוח 10ה דורות מנוח ועד אברהם 10ה ניסים 10ערה ניסיונות וכולי כל זה לפי שבעשרה מאמרות נברא העולם כיוון שכל העולם העולם יסודו במספר 10עשרה מאמרות וכל אחד מהם כלול מכולם וכל אחד מעשרה כלולים בו כל העשרה מאמרות וגם לאחר מכן העשרה מאמרות הם לא המאמרות ודיברות חד פעמיים, אלא גם לאחר מכן ניצבים הם בעולם תמיד והעשרה מאמרות בוראים את העולם באופן תמידי ואם חלילה היו מסתלקים ממנו לרגע אחד היה העולם חוזר לעין ואפס ממש קודם הבריאה אז 10ה מאמרות זה היסוד של כל הבריאה 10ה מאמרות נמצאים היום בכל ענייני הבריאה לכן מכך נובע שיש גם בכל עניין שבבריאה מספר 10ה המספר 10ה הוא המספר של טבע העולם של כל יני הבריאה כלולים ב10 הרבי מזכיר פה בניין בעניין שמקורו עניין קבלי נאמר אותו בקצרה כמובאר בקבלה כיוון שכל ענייני הבריאה הכל נברא על ידי 10ה מאמרות לכן מתחלק כל דבר מתחלק למספר 10ה כל עניין כל דבר שבמצבציאות הקיימת בגשמיות ובוודאי ההקבלה של הדברים ברוחניות כל דבר נמצא כל דבר הוא למעשה מורכב ממספר 10ה לדוגמה בכל דבר דבר בכל חפץ ובכל דבר תוכני ישנו האורך אורך בדרך כלל זה הגובה שלו הרוחב זה ההתפשטות שלו הימין שמאל העומק זה התוכן הגובה שבו אז יש ככה יש לכל דבר את הגובה שלו יש לו את הרוחב שלו כל דבר יש לו גובה רוחב ועומק שזה תוכן וכל כל אחד משלושה אילו אורך רוחב וגובה כל אחד מהמורכב משלושה כאן כאן המשמעות היא שמוא מביא כאן ראש תוך וסוף אפשר יותר להבין את זה לפי דברים שיש להם יותר תוכן הם יותר משמעות ראש תוך וסוף זה ראש זהלח ראש זה המשמעות היא מהיכן אתה הגעת מה המקור שלך מה השורש שלך לדוגמה שאנחנו מדברים פה על המידות חסד גבורה תפארת זה הראש נצח עוד יסוד זה העניין עצמו והמלכות זה כבר התוצאה כל דבר מי השורש שלך מי ברא אותך לא מי ברא אותך מיכן אתה מגיע, מה העניין שלך ומה לאן אתה לאן אתה הולך, מה אתה פועל, מה התוצאה, לאן אתה משפיע או אם ניקח לדוגמה חוכמה, בינה ודעת. בינה זה העניין עצמו, זה ההתפשטות, זה התוך בינה נובעת מהחוכמה. החוכמה היא הראש של הבינה. בינה אחר כך הסוף, כלומר ההמשכיות שלה זה הדת, ראש, תוך וסופט. מה המקור שלך? העניין שלך בעצמך והתוצאה שלך. ראש, תוך וסופט. ככה זה מובא בקבלה לגבי כל עניין מגדרי היסוד של הבריאה אורך רוחב ועומק כל אחד משלושתם יש לו את היסוד שלו את המהות שלו ואת התוצאה שלו אם כן 3 * 3 זה 9 ביחד עם החומר בגשמיות זה החומר כלומר החומר שמרכיב את הדברים ברוכנות זה התוכן ההיוליות שבדברים המציאות עצם הקיום של הדבר עצמו הנושא תשעה פרטים אלו מתקבל על המספר 10 זה מושג על כל פנים זה רעיון קבלי. 10ה מאמרות הם לא רק היסוד של הבריאה אלא כל ענייני הבריאה מוגדרים במספר 10. כמו שזה בעניין בנוגע למקום לעניינים שלינים שבשטח או לדברים לדברים שהם קיימים במספר 10 כן הוא גם בנוגע לזמן גם הזמן א מוגדר במספר 10ה ולכן בכל תקופה ישנם העשרה שבה כמפורט במשנה. אם כן ה-10 זה היסוד של הבריאה ענייני הבריאה במספר 10 וגם הזמנים מוגדרים לפי קטגוריות של 10 לכן יש 10 מאמרות 10ה זמנים שכאלה 10ה זמנים שכאלה ההגדרה היא 10 כי 10 זה הקיום של העולם אם כן בהמשך לרעיון הזה 10 זה היסוד של העולם 10 זה גם כן ההגדרה של זמן אבל הנה ברח לנו 10 אחד ידוע 10 מרכזי אחד ברח לנו אומנם מזה זה מובן שהמספר 10ה ישנו בכל התקופות גם לאחר זמן הבית וגם לעתיד לבוא כמר הזל כינאור של העולם הבא 10ה נימינ עד עכשיו היה כינור של שמונה נימין לעתיד לבוא יהיה כינור שלם יותר כינור של 10ה נימין אינו מובן איפה מדוע משרט כאן התנת המספר 10ה עד זמן בית המקדש ושמה נחתמת כל ענייני ה10 הרי התורה היא ניצחית אז התורה צריכה לספר לנו גם כן על ה10 העתידים אם כן היה לו להזכיר את העיניים במספר 10ה גם מהזמן של אחרי בית המקדש. אם נעשה ההקבלה בין שתי השיחות שלמדנו כעת בשיחה הקודמת שלמדנו זה ה10 שלפני למה זה לא מופיע כאן? בשיחה הזו זה ה10 של אחרי למה ה10 העתיד לא מופיע כאן עוד אנו מובן עוד שאלה שמניה לראות מפרשים אחרים שואלים אותה שאלה מאוד מקורית מדוע קובע התנת המשנה 10ה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות לאחרי העשרה ניסים שנעשו לאבותינו בית המקדש ולא מיד לאחרי העשרה מאמרות ששם שייכים מהם לפי סדר הדורות המשנה הראשונה זה בעשרה מאמרות נברא העולם אחר כך עוברים לשרה דורות מאדם עד נוח וכולי אבל הדברים שנבראו בערב שבת מן השמשות היו אמורים להופיע מיד אחרי 10ה מאמרות נברא העולם והעניין הבא לפי סדר הזמנים על הדברים שנבראו עשרת הדברים שנברו בין השמשות אחר כך לעבור למאדם עד נוח וכולי אבל לפועל מה קורה במשנה עשרת הדברים שנברו בערב שבת מן השמשות מופיע לאחרי אדם עד נוח ולאחרי נוח עד אברהם ולאחרי עשרת הניסיונות ולאחרי הניסים שנעשו בבית המקדש רק אז מתבאר הנושא של עשרת העשרה דברים שנבראו בין השמשות. מה העניין בזה? אז הרבי מבאר פה אף שכבר נתבאר שהזכרתם לבסוף היא מצד מעלתם. מעניין שלפני שבועיים אנחנו למדנו כאן ביאור אחר בדיוק באותו נושא שעשרה הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם למעלה מגדרי העולם. הם לא חלק מהסעודה. הם לא חלק מעבודת האדם. פה הרבי לוקח את זה לביאור אחר. נתבאר במקום אחר ש שהם לא נזכרו בגלל המעלה שלהם. כי כל העניינים שמספר 10ה מעשרה מאמרות עד לעשרה ניסים של בית המקדש הם עדיין קשורים בסדר ההשתלשלות. אכן, כמו השיחה שקראנו כאן, כמו הביאור שקראנו כאן מקודם, לעומת זאת, העשרה דברים שנבראו בערב שבת מן השמשות הם למעלה מהשתלשלות. אז שוב, זה כביכול לא באותו בהגדרה כי הם למעלה מהשתלשלות. אף על פי כן אומר הרבי כיוון שכל העניינים האחרים שבפרק הזה נקבעו לפי סדר הדורות מסתבר בשכל לומר שגם משנה זו אינה יוצאת מן הסדר נכון שההסבר הוא כמו שהרבי אומר מינים שלמעלה למשתלשלות אבל כיוון שכל מה שמופיע עד כאן זה לפי סדר הדורות גם המשנה של ערב שבת בין השמשות היא אכן כן לפי סדר הדורות ולאיזה ערב שבת בין השמשות מכוון את המשנה כאן לא לשבת הראשונה היה לערב שבת ערב שבת בין השמשות ערב השבת הגאולתית סוף האלף השישי ובעשרה דברים שנבראו בערב שבת מן השמשות מרמז התנא גם לעניינים של מספר 10ה שלאחרי זמן בית המקדש ולכן מונה אותם לאחרי העשרה ניסים של בית המקדש כי אכן זה המקום שלהם זה מתייחס לשרה ניסים לעניינים שעירו אחרי בית המקדש ולכן גם כן הוא לא מזכיר את ה10 של אחרי של של ה10 הגאולתית כי העשרה ניסים שנעשו העשרה דברים שנברו בערב שבת בן השמשות אכן מתייחסים לדברים הגאול ל10 הגאולתי בזה מתורצת גם השאלה הקודמת מדוע לא מזכיר התנה את המספר 10רה שלאחרי זמן הבית כמו ששאלנו מקודם כי העשרה הללו אכן מרומזים בעשרה הדברים שבערב שבת מן השמשות מה הקשר מה הקשר בין העשרה הדברים שנברו בערב שבת בין השמשות לתקופת הגאולה. אז בא הרבי לוקח ומרחיב שכמו שהבריאה במספר 10 ובכמה וכמה עניינים במספר 10 יש עוד מספר שהוא למעשה יסוד בבריאה. המספר שש או שש ושבע. גם הם מספרי יסוד בבריאה. נראה. על דרך שאמרנו שהבריאה נקבעה במספר 10 בגלל ה10ה מאמרות, כך נקבע בבריאה עוד מספר יסודי. המספר שש שישה למה בגלל ששתמ בראשית כל יומה ויומה אביד אבידתי שישה מידות כמו שאנחנו מכירים את הביאור כי ששת ימים עשה עשה הקדוש ברוך הוא את השמיים ואת הארץ ויש לו זה את הביאור לא בששת ימים כלומר במהלך שישה ימים אלא ששת ימים הוא עשה אותם כאילו הבריאה הבריאה מוגדרת בעניינה של השש ימים כל יום מייצג מידה מייצג כוח. אם כן, כיוון ששישה ימים עשה את השמיים מבית הארץ וכל יום פועל פעולה בבריאה. לכן גם כן, כמו שיש 10 בכל דבר, יש גם בכל דבר מספר שישה. שישה ימים עשה עשה את השמיים ואת הארץ. שישה במקום. לכל מציאות נברא ישנם שישה קצוות. ימין, שמאל, קדימה, אחורה, למעלה ולמטה, שישה קצוות. כל נקודה שיש בבריאה, כל נקודה באדם, בכל דבר. יש לו מעלה, יש לו מטה, יש לו ימין, יש לו שמאל, קדימה ואחורה. ואין בזמן גם ליש שישה במקום, שישה בימי השבוע והשש הולך גם כש שש שנים של שמיטה, 6,000 שנה של קיום העולם, שש זה גם כן מספר גנרי, מספר יסודי בבריאה, אלא שלכל ענייני המספר שישה יש להם גם כן מספר מעלה, מספר שביעית, המשך אבל למעלה מהם, מספר שביעי למעלה מהם. והשישה עולים אל השבע. שבת ששת הימים עולה לשבת שש שנים עולה שנת השמיטה 6 אל עולים לאלף השביעי. בדוגמת שבת בראשית. שבת בראשית היא אחרי השישה ימים אבל שייכת אליהם. השבת שייכת לבריאה אבל באופן נעלה הרבה יותר המנוחה שבבריאה. אם כן, אחרי שראינו שיש גם כן מספר שש והשש הוא גם כן חלק מהבריאה, נבין למה מה שנברא בערב שבת בין השמשות ששימים זה כבר מקביל לשנה וערב שבת בין השמשות זה כבר הכניסה לגאולה ותכף הרבי יאמר שאנחנו עכשיו בערב שבת מן השמשות מזה מובן שסדר ההנהגה בשיט אלפי שנין ב6 א000 השנים דומה לסדר ההנהגה בששת שתמ בראש שית עם כל היסוד של הבריאה זה שישה ימים כל יום מקביל 1000 אז הערב שבת אחרי חצ ערב שבת בין השמשות סוף האלף השישי כמו ששלמות גמר הבריאה היה ביום השישי כמו שנאמר ביום השישי ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד זאת אומרת כל הבריאה כולה עם כל מה שנברא ביום הראשון בינה השישי מתי זה נעשה טוב מאוד מתי זה נשלם רק בהשלמת את הבריאה ביום השישי עד אז עד היום השישי לא היה טוב מאוד היה חסר בכל הבריאה היה חסר הבריאה הייתה לא הייתה עדיין בשלמות לפני בריאת העולם לפני בריאת האדם זה לא רק שהאדם היה חסר כל הבריאה עד הייתה חסרה לפני בריאת האדם ביום השישי חסרה השלמות גם בנבראים שנבראו קודם לכן ורק ביום השישי בבריאת האדם ניתנה השלמות גם בנבראים הקודמים כלומר כלומר התענוג הרבי מביא פה בהערה מתי נשלמה התענוג בכל הבריאה רק כשיש את כל השלמות של אדם הראשון זה היום תחילת מעשיך בריאת האדם הוא הוא זה עושה את החשיבות והשלמות לכל הבריאה כולה אז הגענו ליום האחרון ליום השישי זה יוצר שלמות בכל הבריאה כולה וביום השישי עצמו מתי נעשה השלמות ביום השישי גופה נשלמה הבריאה רק בין השמשות מזה מובן רק בין השמשות נעשתה שלמות הבריאה נשלמה רק על ידי העשרה דברים שנבראו בערב שבת מן השמשות למרות שעד אז נבראו דברים גדולים נעלים השמש והירח והאור ודברים נעלים מאוד כל זה אבל הושלם רק בערב שבת בין השמשות ולכן בין השמשות של ערב שבת הוא תקופת המעבר מה וההכנה לשבת אחרי שלמות המלאכה והמלאכה נשלמת בערב שבת משלמות המלאכה אפשר להגיע לשלמות המנוחה בבריאה אבל המסר כאן שלמות הבריאה מגיעה דווקא בערב שבת בין השמשות והינים שהיו עד אז נשלמים ברגע הזה של ערב שבת בין השמשות כמו שזה לגבי ששת ימי הבריאה הם הרי היסוד ל6 אל השנים אומר הרבי כן בנוגע לשת אלפי שנין של העולם שתכליתם העלייה ביום שכולו שבת באלף השביעי אבל מיתי נפעל את העלייה בכל השש ימים זה נפעל בלף השישי בכלל הוא בעיקר בבין השמשות והבין השמשות זה עכשיו הדור שלנו דור היותר אחרון דורקו דמשיך אנחנו עכשיו לא רק בערב שבת אחרי חצות אלא אנחנו עכשיו 250 230 שנה פחות לפני הלף השישי זה ממש השקיעה ממש שעת ערב ערב שבת בין השמשות אז נכון שבמבת חיצונית כל אחד יאמר מי מי אנחנו ומה אנחנו ואיך אפשר להשוות את התקופה הזאת לתקופות נעלטות יותר שהיו שמה אנשים נעלים יותר וגילויים נעלים יותר בתורה ואף שדור זהו יותר תחתון היא כפתה דמשיכה מביא פה רבי עידוד ולקח נפלא יש בדור שלנו את המעלה דווקא בדור הזה נשלמת כוונת כל העבודה של כל הדורות שלפני זה דווקא בדורינו הדור של סוף הגלות תושלם התכלית של דירה בתחתונים בגאולה העתידה או בקרוב זה קורה בדור שלנו ערב שבת בין השמשות בששת ימי הבריאה השלים את כל הבריאה. אז הערב שבת שלנו, הדור האחרון שלנו עכשיו משלמים את הכוונה של כל הבריאה עם כל הדברים הנעלים שהיו עד כאן. במילא לוקח הרבי ומעודד בעידוד גדול מאוד. ומזה מובן גודל החביבות, גודל הזכות. מצד שני גם כן גודל האחריות של דורנו. שהרי בעבודתו של כל אחד תלויה תכלית השלמות של עבודת כל הדורות הקודמים. לא רק העבודה שלך אלא גם כן כל מה שהיה עד עכשיו בעם ישראל. אמנם נשאר לברר כתפחים הקטנים, עבודה מועטת נשארה, אבל בעבודה זו תלויה השלמות של כל העבודה הקודמת. אם כן, מהמשנה שלא נכתבה, כלומר בדברים שלא נכתבו על העניינים הגאולתיים, אומר הרבי, יש לקח והוראה ויש לקח רמז מהמשנה של הדברים שנבראו בערב שבת מן השמשות ומזה לקח ועידוד גדול עבורנו. במילא חותם הרבי זה ההסבר למה המשנה של בין השמשות לא נכתבה במקומה אלא בסוף המניין של ה10 לכן קבע התנת המשנה 10ה דברים נברו בערב שבת בן השמשות תכף אחרי המשנה עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש כי אכן יש קשר יש את התקופה של בית המקדש אבל בית המקדש נחרב וככה הסדר לפי סדר הדורות מיד ברגע חורבן בית המקדש אחרי אחרי הניסים שנעשו שנעשו בבית המקדש אז אחרי החורבן נולד מושין של ישראל מיד ומיד מתחיל סדר העבודה שלעת המשיח ומשיח והמשיח הגיע בוודאות בערב שבת מן השמשות של שיט פישנין ממילא גם העבודה הזו של התקופה של עכשיו היא גם במספר 10ה ואנחנו מתחברים לעשרה דברים של בין השמשות כאמור לאל וכל זה כל יני מאלה חותם הרבי זה יביא גם למספר 10ה לכינור של 10ה מין בגאולה האמיתית והשלמה בקורב ממש ביאורים נפלאים לפרק ה בשורות טובות ובהצלחה רבה