'פתיל-התכלת' והקישור השמיימי: יציאת מצרים 'מצייצת' מה'ציצית'.. פרשת שלח הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכל צופינו ומאזינינו היקרים. והיום אנחנו בפרשת שלח, פרשת המרגלים אבל אה לשם שינוי היום לא נעסוק בפרשיית הריגול. נעסוק הפעם בפסוק שנעוץ תחילתו בסופו וזה פסוק כזה שמשה רבינו לא אמר את האמת ורק אנחנו אומרים את האמת והכוונה היא לפסוק האחרון בפרשתנו שמסיימת בפרשת ציצית פסוק האחרון שבה נעוץ תחילתו בסופו הוא מתחיל אני השם אלוקיכם שוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים ומסיים באותם המילים אני השם אלוקיכם אבל משה רבנו לא אמר אמס ואנחנו אומרים השם אלוקיכם אמץ אז נראה היום שיחה מעניינת של הרבי על ה פרשת ציצית בסוף הפרשה אומר הקדוש ברוך הוא למשה, גבר על בני ישראל ואמרת עליהם ועשו להם ציצית ואחרי זה ונתנו על ציצית הכנף בטילתכלת והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם ועשיתם אותה ולא תטובו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זוים אחריהם ושוב כתוב למן תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי ויתם קדושים ללאיכם אבל הסיום לא עוסק בכלל בנושא ציצית מה מה הסיומת אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני השם אלוקיכם. רש"י מתעכב על הפסוק ובדיבורו המתחיל אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים שרוצאתי אתכם אומר רש"י כאילו מה זה שייך? על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזירותיי ממשיך רש"י אני השם אלוקיכם עוד למה נאמר הרי כבר אמרת אני השם אלוקיכם מה אתה בא להוסיף עכשיו עוד כדי שלא יאמרו ישראל עלולים בני ישראל לומר מפני מה אמר המקום לא שנעשה וניטול שכר אנו לא עושים ולא נותנים שכר בלי טובות. אומר להם הקדוש ברוך הוא, על כורחכם אני מלכ ביחזקאל, אם לא ביד חזקה אם לאכ להגיד הקשר ליציאת מצרים. רש"י לא מסתפק בפירושו הראשון. הוא מוסיף עוד פירוש. למה נאמר? דבר אחר. למה נאמר יציאת מצרים? כאילו מה הקשר בין מצוות ציצית דווקא ליציאת מצרים? ורשי הקשר הוא מעניין. אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לשינה של בכור. שמה מתו גם כאלה שלא היו ידועים שהם בכורות, אבל רק הקדוש ברוך הוא ידע שהאיש הזה המצרי הוא בכור לאבא שלו. אז הם מתו. אז אני הוא שעתיד להבחין ולהיפרע מן הטולה. כל האילן זה מין צבע צמחי שדומה לתכלת. שהתכלת האמיתית עשויה מדם של חילזון כפי שרשי כבר הסביר קודם. אז מי שרוצה לעבוד עליי והוא ישים בתכלת צבע מלאכותי ולא את הצבע של תכלת אמיתית אני אבחין בזה. עד כאן. אחרי כל זה רש"י מעריך לא הסתפק בכל זה הוא מוסיף קטע של דרוש. ומסודו של רבי מושן העתקתי. רואים שלפעמים מותר להעתיק אם זה דבר טוב. וזה פירוש ארוך הפירוש של רבי משה הדרשן אנחנו נחלק אותו לכתאים. חלק הראשון של פירושו זה טעם שמיכות הפרשיות. מתחיל רב מואיש הדרשן כך ואומר למה נשמחה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה למי שלא זוכר סוף פרשתינו אם תסתכלו לפני פרשת ציצית זה שם סיפור של המרגלים אחר כך פתאום מופיע הסיפור של המקושש עצים במדבר שהוציאו להורג מיד אחרי זה יש לפני המקושש יש פרשה שלמה וכי תשגו ולא תעשו מכל מצוות השם ומדובר שם בטעות של סנהדרין הציבור כולו חטא בשוגג בעבודה זרה וזה כתוב מיד אחרי המקושש מה הקשר ר אז אומר ה רבי מושע דרשן לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודת אלילים למה שאף שכולה ככל המצוות היא השבת אבל זה קשור לפרשיות קודמות מה זה קשור לעכשיו ממשיך רבי משע דרשן ומקשר גם את פרשת ציצית ואומר ואף פרשת ציצית לכך נשמחה לאילו מי זה לאילו לנושא של עבודה זרה ונושא של חילול שבת ש שאף כולה כנגד כל המצוות ציצית לא ראינו לכאורה שהיא משהו ששקול כנגד כל המצוות אומר רש רב שדרשן כן מאיפה יודעים שנאמר בפרשה הזאת כתוב מן תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי זאת אומרת שמי שזוכר פרשת ציצית הוא נקרא שהוא עושה את כל מצוותיי הנה אתה רואה שזה שקול כנגד כל המצוות לכן זה צמוד למקושש שהוא צמוד לעבודה זרה ממשיך משה הדרשן בקטע הבא הוא מביא רמזים על ארבעת הכנפות אומר על כנפי בגדיהם כנגד ועשה אתכם על כנפי נשרים כנפי כנפות על ארבע כנפות ולא בעלת שלוש ולא בעלת חמש זה בא כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו במצרים והוצאתי והצלתי וגעלתי ולקחתי אחר כך בא עוד קטע רימזי התכלת וחוטי הציצית אומר רב מישה הדרשן פטיל תכלת על שם שיקול בכורות שיקול מלשון הורים שחולים. מה הקשר בין שחול לבין תכלת? אומר רש"י, התרגום של שחול זה תכלה. זאת אומרת, במילה תכלת רמוז שיקול בכורות, מכת בכורות. ומכתם של הבכורות הייתה בלילה. נו, סוות. אז הוא אומר וכן צבע התכלת דומה לרקיע המשחיר לעת ערב אז זה מזכיר את מכת בכורות שהייתה בלילה מה זה שמונה החוטים אומר רב מישה הדרשון שמונה חוטים שבה כנגד שמונה ימים ששהו ישראל מי שיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים. עד כאן דברי רש"י. הרבי שואל על זה שאלות מעניינות ביותר. דבר ראשון הוא שואל מה הוקשה לרשי בפסוק הזה עד שהוא נזקק לעזרה מרב מישה הדרשן? אמרתי לעזרה כי הוא גם מביא פסוק מעזרה ונחמיה שכתוב שם על הר סיני ירדת ותיתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קודשך להוכיח ששבת שקולה כנגד כל המצוות מה הפריע לו לרשי מה קשה לו וכי תאמר שהקושיה כתובה במפורש קשה לו למה נשמחה פרשת מקושש לפרשת עבודת תלין ולמה ציצית שאנחנו עוסקים בה גם היא נשמחה להם אומר הרבי אם זה מה שהיה כשר לרשי היה צריך לפרש את זה בפסוק הראשון של פרשת ציצית דבר על בני ישראל ועשו להם ציצית היה רשי מיד צריך להגיד למה נשמחה פרשת ציצית למקושש ולעבודה זרה שמה הוא לא שואל את זה מעניין ויש שמה לפני לפני הרשי שקראנו בהתחלה רש"י מפרש הכל דרך הפשט מפרש ציצית מה פירוש המילה ציצית חבילה של חוטים מפרש מה פירוש תחילת זה צבע ירוק מדם של חילזון הוא מפרש גימטריה של ציצית גימטריה תרייג רק שהוא מגיע לפסוק האחרון אני השם אלוקיכם פתאום הוא נזכר לפרש למה נשמחה הפרשה הזאת זאת לקודמת רוב אומרים את זה בתחילת הקטע זה שאלה הראשונה של שאלה שנייה רבי שואל יש כאן שלושה קטעים של רב משה הדרשן שמיכות הפרשיות רמזי ארבע כנפות ורמזי התכלת וחוטי הציצית שואל הרבי מה הנקודה המשותפת לשלושת העניינים האלה שנביא רב מישה דרשן. אחרי כל זה הרבי אומר בואו נראה אילו קשיים מתעוררים בכל אחד משלושת הכתאים של רב משדרשן יש עליו שאלות. אבל נראה בקטע הראשון רב משה הדרשן רוצה להוכיח שמצווה ציצית שקולה כנגד כל המצוות אז הוא מביא את הפסוק ועשיתם את כל מצוותיי שזה פסוק מ בפרשה יש לכם את הדף הנלווה ששלחתי על דף המקורות תסתכלו שם תראו פסוק מ למן תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי שאל הרבי למה הוא חיקה עד פסוק מ פסוק לפני זה כתוב כבר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם אותו דבר זיכרון של כל מצוות השם למה הוא לא הביא את הפסוק הקודם פסוק לט למה הוא מסתייע רק מפסוק מ קשר לקטע השני על רמזי ארבעת הכנפות שאל הרבי זה שהוא מדבר למה למה כתוב כנפי בגדיהם לא כתוב קצבות בגדיהם כנפ זה בא לרמז ועשה אתכם על כנפי נשארים. יפה רמז טוב אבל אחר כך רש"י ממשיך ארבע גנבות. אתה יודע למה ארבע? לא שלוש לא חמש. זה בגלל ארבע לשונות של גאולה. שואל הרבי הילד בן חמש למקרא עדיין לא למד בפרשה זו שיש ארבע כנפות. זה כתוב רק בפרשת כי תצא. שמה כתוב שצריך לעשות ציצית על ארבע כנפות כסותך. פרשתנו בכלל לא כתוב שצריך להיות על ארבע כנפות. אז למה רשי מביא חומר שהילד עדיין לא למד? שיפרש את זה שם. כשנגיע לפרשת כי תצא ושם יהיה כתוב ארבע כנפות שם רש"י שאל למה ארבע? כנגד ארבע לשונות אבל כאן הפסוק לא מזכיר בכלל ארבע כנפות אז למה רשי מתייחס לזה והקושיות הכי מעניינות זה בקטע השלישי של רב משה הדרשם נדבר על רימזי התכלת וחוטי הציצית אז הרבי שואל כך כל הרמזים של תכלת קשורים אומרים למילה תכלת כמו שרשי אומר זה תרגום של שחול מכת בכורות שהותיר את המצרים שקולים מבניהם הבכורים אז אם ככה למה רש"י מעתיק בדיבור המתחיל גם את המילה פטיל א צריך להעתיק רק את המילה תכלת מעניין עד כמה הקושיה הזאת חריפה. מי שהסתכל ברשי שלפני הרשי שלמדנו היום, שם רש"י מפרש בפשט תכלת. הוא לא אומר פטיל תכלת, הוא אומר תכלת. והוא מסביר שתכלת זה צבע ירוק שעשוי מדם של חילזון. לא מעתיק את המילה פטיל. פה היות והוא מפרש תכלת מלשון שחול. אז מספיק שיגיד תחלת. למה הוא מעתיק פטיל את החלק? הוא לא מפרש את המילה פטיל. שאלה שנייה, רבי שואל איך זה מרמז על מכת בכוחות? כזה קישור רחוק. החלק הראשון ברשי שזה התרגום זה יפה, רמז יפה. אבל אחרי זה הוא ממשיך, מכתם הייתה בלילה. נו ואז מה? והצבע של התכלת לעת ערב הוא כמו הצבע. כזה דבר עקיף זה מזכיר את מכת בכורות. ואם תראה תפילין בצבע שחור אז מה תגיד? שזה מזכיר את הערב של יציאת מצרים. זה כזה רמז רחוק שאין לו שום קשר. למה הוא לא הסתפק במילים? תכלת תרגום שחול תכלה באותו נושא הרבי מעמיג בשאלתו ואומר תכלת זה הצבע של הרקיע לעת ערב מה משמעות המילים לעת ערב בזמן השקיעה מכת בכורות הייתה בחצות הלילה תכלת הוא כחול עמוק. אז הרקיע לפני השקיעה נהיה קצת יותר א צבע עמוק. אבל בלילה מכת בכורות הייתה בחצי הלילה. אז הרקיע הוא שחור משחור. איך זה מתאים עם הצבע של הרקיע לעת ערב? המכת בכורות לא הייתה לעת ערב. השאלה האחרונה היא שאלה מאוד חזקה. הוא מסיים במילים מה מרמז שמונה חוטי הציצית. למה שמונה? מה הרמז במספר שמונה? רש"י בשם רב משה הדרשה כנגד שמונה ימים מיציאת מצרים עד שאמרו שירה על הים. מוזר מאוד. תעשו חשבון. חיאת מצרים הייתה בתו. טו, טז, יז, יח, יט, ככא שבעת ימי הפסח. אין שמונה ימים. שמונה ימים זה יום אחרי שביעי של פסח. מאיפה הוצאת שמונה ימים? רבנו בחיהי הרגיש בשאלה הזאת והוא אומר דבר ברור הוא שבשבי של פסח אמרו ישראל שירה על הים לא בשמיני אלא מהביאור אז הוא רוצה לטעון שסופרים לא מטו אלא סופרים משעה שניתן להם רשות מתי זה היה בל לל טו אז פרעה אמר להם כוםצאו מתוך המי אבל לל טו שייך לתאריך טו אומר רבנו בחיה דבר מעניין היות ושחיטת הפסח היא ביד ובקודשים היום לא הולך אחר הלילה הפוך הלילה הולך אחר היום יום הפסח נאכל ליום ולילה אז ממילא מה שאנחנו קוראים לילה סדר מבחינת קורבם פסח זה לילה ששייך ליד אז אם מתן הרשות של פרעה היה בליל אחרי יד אז זה שייך הלילה הזה שייך עדיין ליד כי בקודשים הלילה הולך אחר היום אזווה אומר שהם קיבלו את הרשות לצאת ממצרים ביד נו מיד עד שביעי של פסח יש לך בדיוק שמונה ימים ככה טוען רבנו בחיהי הרבי מתקשה לקבל את הפירוש הזה אומר מה שהלילה הולך אחר היום זה דין בקורבנות אבל כאן רש"י לא אמר מעת שהקריבו הקורבן זה שמונה ימינים מעת שיצאו ממצרים שזה עניין של נתינת הרשות נתינת הרשות הייתה בחצות של טו היא לא קודשים נתינת הרשות של פרעה אין לה קשר לקודשים אז שמה הולכים כרגיל ויהי ערב ויהי בוקר אז אז באיזה לילה פרעה נתן להם רשות לצאת? טו. את תספור מטו. למה אתה מגיע? שבעה ימים. אז מה? איך כתוב שמונה ימים? שאלה מדהימה. ישנם באמת מפרשים שרוצים להגיד שסופרים מעת שחיטת הפסח בחצות היום של יד. למה? כי הם אומרים שמרגע שהם שחטו את אלוהי מצרים זה כבר התחלת דגאולה של מצרים. הרבי אומר זה קצת קשה לומר את זה כי עדיין פרעה לא נתן להם רשות לצאת. אז זה עדיין קשה לקרוא לזה יציאת מצרים. אם כך ראינו שמכל הפירוש הזה של רב מישה דרשן חוץ מזה שלא הבנו בשמה צריך את כל הפירוש הזה מה היה קשה לרשי הוא מלא קושיות ותמיעות כאן הרבי מתחיל לבאר את הנושא והרבי מניח הנחת יסוד שבכל הביאור האר ארוך הזה ברשי גם הביאור שלו וגם הביאור שהוא מעתיק מרב משה הדרשן המטרה של רש"י לא הייתה לבאר את צמיכות הפרשיות כי אם זו הייתה המטרה הוא היה פותח את הפרשה מיד בפסוק הראשון בשאלה הזאת המטרה שלו לא הייתה לבאר את רמזי הציצית והתכלת אין דרכו של רש"י לספר לנו רמזים ונימוקים, פרטים של מצוות. למה ככה? ולמה תפילין שחור ולמה מרובע. רש"י לא עוסק בתחום הזה. כל שלושת הנושאים שמביא משה הדרשן, טוען הרבי באים לבאר נקודה אחת משותפת. שהיא קושי בפשוטו של מקרא. ודרך הרמזים והדרוש הזה, הקושיה בפשוטו של מקרא מקבלת תשובה. מה היה הקושי? קושי היה מה הקשר בין הסיומת של פרשת ציצית שהוצאתי אתכם מארץ מצרים. מה עניין יציאת מצרים אצל פרשת ציצית? פרשת זה מצווה אחת מסוימת בפני עצמה. למה דווקא פה כתוב אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועוד פעם אני השם אלוקיכם וזה הסיום והחותם של פרשת ציצית מה הקשר כדי לבאר את השאלה הזאת עכשיו אני מבין גם למה רש"י אומר את זה על הפסוק האחרון כי השאלה של למה בכלל הפרשה הזאת זאת נשמחה למקוש ולעבודה זרה. לא זה הוא בא לענות. הוא גם לא בא להסביר את הפרטים של הוא בא להסביר מה זה הסיומת הזאת. אני השם אלוקיכם. דווקא בנושא של יציאת מצרים. מה עניין שמיטה אצל הר סיני? מה עניין ציצית אצל יציאת מצרים? ועל זה רש"י עונה קודם כל הפירוש שלו שני פירושים. אחר כך נראה מה אומר משה הדרשה אז הפירוש הראשון אומר על מנת כן פדיתי אותכם כדי שתקבלו עליכם גזרותיי מעניין רש"י אומר כ שכדי שהיהודים לא יאמרו שמ השם נתן את המצוות בשכר אין אנו נוטלים שכר ולא עושים את המצוות מעניין. הרבי לא נוגע בשאלה מה פתאום שהיהודים יגידו ככה. מתי יהודי אומר כזה דבר? אין שכר לא מקווה, לא עושה מצוות. אולי אפשר להגיד בסוגריים קישור לדברים. ידוע מה שכתוב על המקושש שהוא היה צלוף חד. הוא היה צדיק. למה הוא הלך לחלל שבת? כי הוא הרגיש שהוא הריח שבני ישראל במדבר אחרי שנגזר עליהם גזירת המרגלים, הם החליטו שלא חייבים יותר במצוות. הקדוש ברוך הוא לא הביא את ההבטחה להביא אותם לארץ אז אנחנו לא חייבים לו כלום. פטורים מהמצוות. זה רמז כאן לא נותן שכר. לא עושים. אז על זה באה התגובה של הקדוש ברוך הוא. אתם חייבים במצוות לא בגלל שאני הולך לתת לכם את ארץ שכינה. אתם חייבים במצוות על מנת כן פדיתי אותכם. אתם עבדים שלי. זה הפירוש הראשון ברשי. הפירוש השני ברשי הוא אני שהבדלתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה שאינה בכור. וגם מי שהיה נחשב בציבור לבכור אני ידעתי שהוא לא הבכור ומצרי אחר שלא נחשב לבכור אני ידעתי שהוא טיפה ראשונה של אביו ולכן הוא מת אני גם מבדיל בין מי שרוצה לעבוד עליי ולעשות תכלת מזוייפת אלה שני הפירושים אז הרבי עושה צריךה בין שניהם למה צריך שני פירושים בכל אחד מהם יש פלוס ומינוס. הקושי בפירוש הראשון הוא בגלל שבדיתי אותכם, לכן התחייבתם במצוות. זה כל המצוות. אתה יכול להגיד את זה עלולב, על שופר כל מצווה אתה יכול להגיד אשר רוצה אתם על מנת כן רוצתכם כדי שתעשו מצוות לולב. מה זה קשור דווקא למצווה ציצית? אז מעניין באמת אפשר לומר שזה בגלל שכתוב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם אז אומר הרבי רעיון יפה אמנם בפסוק לט מה ששאלנו למה רש"י לא מביא משם אז שמה באמת כתוב הוריתם אותו זה דבר אחד למה זה יביא להוזכרתם את כל מצוות השם ולמה יביא הזכרתם לועסיתם אז באופן של גרמה דגרמה א זה לא שהוא עצמו המצווה עצמה שקולה כנגד כל המצוות אז אם כך לפי הפירוש הראשון הקושי הוא עדיף היה להצמיד את הסיומת הזאת אני השם אלכם שרציתי אתרץ מצרים למצווה אחרת, לעבודה זרה למשל שהיא יצמה שקולה כדג כל המצוות לא שהיא מביאה לידי מביאה, שמביאה לידי מביאה אז זה קצת קשה אבל מה המעלה בפירוש הראשון? הוא שהשייכות של יציאת מצרים היא לא רק שהיא מזכירה את כל המצוות, אלא יש לה גם קשר ישיר ליציאת מצרים. מה הקשר הישיר? מכת בכורות. כמו שבמכת בכורות אני השם אלוקיכם יודע להבחין בין הבכורים המזוייפים לבכורים האמיתיים. כך אני גם פה בתכלת יודע. זה ממש קישור ליציאת מצרים. זה הפלוס של הפירוש הראשון. בואו נראה מה הקוש זה הפלוס של הפירוש השני, סליחה, שיש פה קשר ישיר למכרת בכורון. מה המינוס? מה החיסרון של הפירוש השני? כתוב אשר הוצאתיך מארץ מצרים. זה לא רק מכת בכורות. היו שם עוד תשע מכות את הקריאת ים סוף למה אתה מקשר את יציאת מצרים שהיא נס כולל של הרבה רק לפרט של מכת בכורות יש שאלה אחת קושי נוסף טיל תכלת הוא רק פרט במצווה ציצית פרט שולי כי הרי מקיימים את מצווה ציצית גם אם אין תכלת זה גם נחשב לשתי מצוות נפרדות בכלל. יש מצווה ועשו להם ציצית. שמונה חוטים של לבן. ואם יש תכלת אז יש מצווה ונתנו על פטיל הקנף פטיל תכלת. אבל זה רק פרט במצוות. אז למה לעשות את הסיום של אני השם אלוקיכם שהוצאתי אתכם מארץ מצרים רק ביחס לפרט הקשיה היא כפולה זה גם רק פרט אחד קטן במצווה ציצית והוא מרמז על פרט אחד ביציאת מצרים שהיו שם הרבה ניסים אתה מרמז רק על מכרת בכורות מה המעלה של הפירוש הראשון שכל ההוצאה ממצרים הייתה לקיים את כל גזרותיו. מה זה קשור לציצית? כי זה דבר שקשור לכללות מצווה ציצית. זה אנחנו נראה תכף בפירוש של רב משה הדרשה איך שהוא מראה לנו שכל הנושא של ק של יציאת מצרים קשור לכל הפרטים של ציצית. עכשיו הרבי אומר מאחר ושני הפירושים שרשי עצמו אומר הם לא כל כך גלט כל אחד מהם יש בו איזה חיסרון אז במקרה כזה רש"י מביא גם פירוש של דרוש שמשלים את הקשר בין ציצית ליציאת מצרים מה מיוחד בחידוש של רבי משה הדרשן הוא מוכיח שעצם מצוות הציסית עצמה שקולה כנגד כל המצוות. לא רק כי זה אחת ממצוות התורה. לא רק שהוצאתי אתכם מארץ מצרים, גם לגבי מצוות אחרות הוצאתי אותך מארץ מצרים. לא רק בגלל שהיא מזכירה ומזה נבוא אחר כך לקיום המצוות. זה גרמה דגרמה. הוא טוען לו כל המצווה ציציתם כל הפרטים שבה קשורה ליציאת מצרים. מעניין בזה הרבי מתארץ למה רש"י בחר להביא הוכחה שקשורה לכל המצוות מפסוק מולא מפסוק לטיפסוק לט כתוב א' הוריתם אותו ב' זה יביא לזכרתם את כל מצוות השם ג' זה יביא לעשיתם אותם אשרין כי בפסוק מ כתוב שאתם עושים את הציצית למן תזכרו ועשיתם את כל מצוות השם בזה שאתם שמים ציצית אתם עושים את כל מצוות השם זאת אומרת המצווה ציסית עצמה קשורה לכל מצוות השם זה חידוש דרך אגב בזה הרבי תרץ קושיה של אבן עזרא אבן עזרא שואל את זה אומר כבר אמר וזכרתם את כל מצוות השם בפסוק לטריבי עונה על השאלה הזאת אבל עדיין היה קשה לרשי שזה לא מספיק מדוע כי אמנם ציצית שכולה כנגד כל המצוות אבל שבת ועבודה זרה לכאורה יותר קשורות ליציאת מצרים מאשר הציצית. אז למה הוצמדה פרשת הציצית? דווקא היא הצמידו לה את יציאת מצרים. אז לכן ממשיך רש"י להוכיח שלא רק שכלל המצווה של ציצית כמו שמתחיל רב משה הדרשן דבר ראשון אומר כמו שמכושש בעבודה זרה הם כל התורה כולה ככה גם ציצית גם איש כולה כנגד כל התורה כולה שנאמר שמרתם את כל מצוותיי אז הוא מוסיף לא זה יותר מזה גם הפרטים הקטנים של מצווה ציצית גם הם קשורים אחד ליציאת מצרים. זה קשה לומר לגבי שבת למשל שכל מלאכה מלמת המלאכות קשורה ליציאת מצרים. לא. אז בואו נראה איך זה כולם קשורים. זה נותן עדיפות לפי רב משה דרשן במצווה ציצית דווקא שכל פרטיה קשורים ליציאת מצרים כפי שנראה תכף. דרך אגב, בסוגריים על פי זה יובן דבר פלא. זה הרבי לא מזכיר את זה בשיחה, זה התבהר לי כתוצאה מהשיחה של הרבי. במסכת ברכות יש משנה ידועה שאומרת מזכירן יציאת מצרים בדילות. ו כתוב שם אמר רבי אליעזר בן עזריה הרבה זמן לא ידעתי עד שדרשה בן זומה כמייצך אם מזכירים יציאת מצרים בלילות או לא מזכירים יצי מה פירוש שמזכירים יציאת מצרים פרשת ציציס אז כל הדיון שמים מזכירים בלילה לא מזכירים אף אחד לא מדבר למה אתה קורא לפרשס ציציס מזכיר כירן יציא מצרים בליילויס על זה הדיון ולמה לא כי ציצית לא נוהג בלילה אז אדרבה תגיד מזכירים ציציס בלילה למה אתה קורא לכל הפרשה מזכיר את יציא מצרים בליל הזה הפרשה הזאת היא הציעת מצרים רק הסיום שלה ולא הבנתי את זה לא זכיתי להבין את דברי המשנה עד שדרשה ש רבינו בליקוטי שיחות עכשיו אני מבין שבאמת כל פרשת ציצית ציס מצרים בואו נראה איך איך רבי משה הדרשה הופך את כל פרטי מצווה ציצית ליציא מצרים אז הוא מתחיל פרט ראשון על כנפי בגדיהם למה כנפי היה יכול להגיד על בגדיהם על קצוות בגדיהם זה מזכיר את מה עשה אתכם על כנפי נשוא כבר דיבר על זה הוא מביא עכשיו את הפסוק מכיטא ששמה כתוב ארבע כנפות שאלנו קודם בשביל מה אתה צריך להסביר את הארבע הרי לא הזכרנו אותם פה אז פה כלל חשוב שהרבי מלמד אותנו אילו רשי היה בא לנמ מקטעם למה ארבע אין צורך פה בנימוק לא כתוב ארבע אל תזכיר שנגיע לפרשת כי תצא שם יהיו כתוב על ארבע כנפות קצותך שמה תגיד למה ארבע אבל כאן רש"י לא בא להסביר למה ארבע הוא בא להסביר למה זה קשור ליציאת מצרים אז מותר לו לייבא פסוק שעוד לא למדנו ולהראות לנו שזה לא רק הקשר של המילה כנפי עם המילה כנפות כנפי נשרים אלא הדיוק עוד יותר מזה ראי לקמן בפרשת כדצאה כתוב ארבע כנפות למה ארבע דווקא לכאורה כל בגד שיש לו כנפות תשים על כל הכנפות שלו אם זה שלוש אם זה חמש ארבע כנגד ארבע לשונות של גאולה בזה הוא מראה עוד יותר שכל הפרטי פרטים קשורים ליציאת מצרים אותו דבר בנוגע לפטיל תכלת הרי מסביר שני נימוקים על פטיל תכלת אחד מלשון התרגום תכלה זה שחול ואחד קשור לצבע של הרקיע אז בואו נראה שיקול הבכורות דהיינו מכת בכורות מכתם הייתה בלילה בלילה זה בחצות הלילה אז הלילה הוא שחור משחור הצבע של הרקיע כאן הרבי מוסיף דבר מפתיע מתי נגזר דינם ברקיע דינם של הבכורות ברקיע לפני שזה ירד בפועל למטה מתי הוא נגזר? זה היה בזכות דם פסח ודם מילה, שהם עשו את זה לפני הקרבת הפסח, זאת אומרת בין הארבעים לעת ערב. ובזכות המצווה הזאת של דם פסח ודם מילה כבר נגזר על הבכורות בשמיים שהם ישוקלו ההורים שלהם. השחול שלהם כבר נגזר בשמיים. מתי? לעת ערב. בפועל למטה הגיע מכת הבכורות רק בחצות הלילה. אבל מתי זה נגזר ברקיע? לעת ערב. שאז צבע רקיע הוא כתכלת. לא שחור משחיר. כחול עמוק. אה אבל יבוא אחד ויגיד מה הקשר? איפה ראית בתורה דבר כזה שאתה עושה זכר לדבר לא מתי שהוא קרה אלא מתי שהוא קרה ברקיע מה שברקיע ברקיע שמיים שמיים להשם ומכת בכורות נתן לבני אדם מה הקשר והרבי זה מרמז רב מושן לכן הוא מעתיק את המילה פטיל תכילת התכלת הזאת שמרמזת על תכלה, על שיקול הבכורות. מאיפה התכלת מתחילה? היא מתחילה מהכנף למעלה ומשתלשלת כפטיל מלמעלה למטה. מה זה מרמז? שיש פה קשר בין התכלת כמו שהיא למטה התרגום שלה מלשון שחול לבין השורש של הגזירה על שזה היה בעת דם פסח או דם מילה שזה היה לעת ערב אז נגזרה גזרתם ברקיע והקשר מהרקיע עד למטה זה הפטיל תכלת שנמשך מלמעלה למטה מדהים זה הקשר אז אם ככה יוצא שבכל זאת הרבי מסביר גם כן דומה לרבנו בכיי רבנו בכיי רצה להגיד שזה קשור עם קורבנות רבי אומר שהקורבן שמקרב הוא הביא את הגזירה למעלה ומשמה זה השתלשל למטה. אז לפי הפירוש הזה יוצא שמתי תחילת התחילות של יציאת מצרים. נכון שנתינת הרשות בפועל הייתה בחצות הלילה. הוא מוצאו מתוך המי. אבל מתי השורש של זה התחיל ברקיע בזמן שחיטת הפסח. אז עכשיו אם תספור מיד לעת ערב שאז הרקיע משחיר לעת ערב משמה תספור אז יצא לך יד טו טז יז יח יט ככ כ כא שביעי של פסח זה היום השמיני ומעניין גם לא היום השמיני בליל שמיני אלא למחרת בבוקר שהם ראו את מצרים מת על שפת הים ואז הסיום המוחלט של יציאת מצרים לא היה כשהיים נקרע אלא כשהם ראו את מצרים מת א שפת הים והתפרץ להם השירה אמרו שירה על הים לכן לכן רב משה הדש מזכיר אמרו שירה הוא לא אומר עד שנקרא ים סוף עד שאמרו שירה על הים זאת אומרת שמחשבים פה מי מתחילת התחילות של היציאה ממצרים עד סיום הסיומת של קריאת ים סוף. אז אם אתה מונה משחיטת הפסח שאז נגזר ברקיעת ערב ואתה מונה עד הבוקר של קריאת יםצ שאז אמרו שירה אז יוצא לך שמונה ימים אז כל הרשי הזה נפטר בצורה מעוררת השתעות לסיום הרבי מסיים ביינה של תורה מבואר בחסידות שמה ההבדל בין חוטי לבן ובין התכלת הרי יש לזה גם שורש רוחני תכלת מסמל על גבורה על יראה סור מרע תכלת מלשון לחלות. כמו שמכת בכורות קילתה את הקליפה, היראה שורפת את הרע, מכלה אותו. לבן זה צבע של החסד, אהבה. זה מרמז לעשי טוב. שאין כן תכלת ולכן מעניין כתוב וראיתם אותו זה הולך על התחילת וראיתם אותו תפטיל תחילת וזכרתם את כל מצוות ולא תטור אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם זאת אומרת ההתבוננות בתכלת בסור מרע היא דואגת שיכלה הקשר הזה ל סתייה מהקדוש ברוך הוא. מעניין גם הקשר בין תחילת הפרשה סוף הפרשה. תחילת הפרשה כתוב ויתורו את ארץ כנ זה חיובי לתור אבל אחרי שהם קלקלו אז בא הציווי ולא תטור. זה התיקון של התטור א תשאלו איזה סותר שם הקדוש שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנן אשר אני נותן לכם הם צריכים לטור לפי המשלח הרבי ולפי התכלית שהשם הורה על הלבד ברגע שאתה מתחיל לטור לפי מראה עיניך שלך כאן מתחילה הבעיה. לא תטורו אחרי לבבכם, אחרי הרגשים שלכם ואחרי עיניכם, אחרי מה שנראה לי. לי נראה ככה. אולי משה רבנו רוצה שיכנסו לארץ לכרבוש את ארץ כנ, אבל נראה לי ששם נתקלקל. וזה לא טוב לצאת למבצועים, זה עלול להתקלקל. בוא נישאר במדבר. מעניין. זה קדושה. זה רעיון של קדושה. אבל של מי הרעיון? אשר אני נותן לכם או שאחרי לבבכם מה שנראה לי, מה שאני מרגיש ואחרי עיניכם מה שנראה לי. פה זה. אז הפטיל תכלת זה היירה. זה נותן את ה את העניין של לכרוט ולכלות את העניין של אסור מירה מה שאתם זונים אחריהם כאן אולי כדאי להזכיר קטע מ ליקוטי תורה בפרשתנו א כל חסיד חבד חייב שהקטע הזה הזה יהיה מול עיניו. אומר ולא תטורו אשר אתם זוים אחריהם. אז הוא מסביר ברוכניות. כי כשתטטורו אחרי לבבכם ותקבלו ממשפיע אחר שהקליפת תשפיע לכם. אז זה יהיה בבחינת זנות דומה לזונה. והוא אומר כמו שאזונה בתחילה היה לה משפיע אחד ואחר כך מקבלת משפיע אחר כי על פי תורה רק באשת איש יש את ההגדרה הזאת זאת אומרת היה לה איש הייתה קשורה בפנימיות במישהו והיא אחר כך הולכת מקבלת מאחר מה שאין כן אומר מדהים אם לא היה לה משפיע בתחילה דהיינו שהיא פנויה ומקבלת במשפיע אחר. אין המורה בתורה לעניין איסור תהונה. מה הרמז שמסתתרות מאחורי זה? חוסי שקשור עם הרבי והוא קיבל בפנימיות מהרבי. עכשיו אתה הולך לקבל השפעות ממקומות אחרים. אלא אם לא היית פה מקושר אז סתם אחד מופקר. אבל אם היה לך אסקשרוס אמיתית פנימית עם הרבי, תיזהר לא לקבל שפע מאף אחד. זה העניין של תכלת, לכלות את הנטייה אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ברבי מסיים בהמשך דבריו של היינה של תורה עם התכלת והלבן. הוא סיים ככה בימינו. כך יצא בהשגחה פרטית בזמן שאין בית המקדש קיים, אין התכלת מצויה. לא יודעים היום מה זה התכלת. יש אמנם כאלה שחשבו שגילו אותה, אבל כתוב גם בספרי קבלה, היום לא יודעים מה זה התכלת עד שיבוא משיח. אז כל שמונה החוטים הם כולם לבן. מה הרבי לומד מזה? מסקנה מאוד מעניינת. היום היהדות צריכה להיות כולה חסד ענן בחביבות הטליה מילדה בלי קנאות בלי לקסח בלי לחלות הכל לבן חיוך עם אהבה זה היום הקו החסד צריך להיות גובר היום עד לביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה והוא כבר יהיה זה שידאג לחלות את ה את רוח הטומה האוויר מן הארץ הקדוש ברוך הוא אתה אל תתעסק בזה עכשיו תתעסק בעשי טוב כולו לבן י רצון שנזכה לביאת המשיח בקרוב ממש לחבר את הלבן עם התכלת נגיע למצב של כחול לבן