שבועות תשפ"ו - הרב שאול אלעזר שנלר

שלום וברכה לכולם. אנחנו נמצאים ערב חג מתן תורה וערב שבת פרשת נשוא ואני ארצה לשתף אתכם ברעיון שקושר את שני הדברים גם יחד. בסוף פרשת השבוע, פרשת נסוא, התורה עוסקת בהרחבה רבה מאוד בקורבנות הנשיאים והולכת ומפרטת את הקורבנות שהקריב א כל אחד ואחד וכל האריכות הזו למה במזכו הנשיאים שהתורה כל כך מעריכה ומפרטת עבור כל אחד ואחד את קורבנו בנוסף לכך יש לשאול כאשר הנשיאים מביאים את נדוותם לחנוכת המזבח משה רבנו לא מקבל עד שקיבל הוראה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא כך מאיתם. מדוע משה רבנו לא מקבל? בסך הכל שני דברים מנדבות המשכן משה רבנו סרב לקבל. אחד מהם זה המראות הצובעות. כך אומרים חז"ל שמשה רבנו לא רצה לקבל את המראות הצובעות. הוא חשב שזה לא ראוי עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו קח קח מאיתם. זה אין חביבות עלי מן הכל. ובפרשה שלנו גם כן משה רבנו לא רוצה לקבל בהתחלה מן הנשיאים. מדוע הוא לא רוצה לקבל? אז שמעתי מאבי מורי שצריך לזכור את העיטוי שהדבר הזה היה. הקורבן הראשון שמקריב נחשון בן המנדב בא' בניסן מה עוד קרה בא' בניסן מתים נדביהו חנוכת המשכן כמובן מתו נדבואו בא' בניסן ומדוע בהקריבם אש זרה לפני השם אחד הפירושים הפשוטים לאחט נדב ואביהו שהם רצו להקטיר קטורת ואין דבר כזה קטורת יחיד לא מביאים קטורת יחיד והנשיאים הללו בתוך נדוותם מביאים כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת אין קטורת יחיד מדגיש רש"י בפרשה א אין קטורת יחיד קרבה בשום אופן ועוד רוצים מקטירים אותה על המזבח החיצון קטורת על המזבח החיצון אין ולא היה דבר כזה רק כאן בהוראת שעה וממילא מובן מאוד שמשה רבנו מסרב לקבל אתם רוצים להביא קטורת שלכם מאוד יפה נדב ואביהו רצו לנדה ולהביא קטורת שלהם והם מתו על הדבר הזה ואתם עכשיו רוצים להביא ולכן משה רבנו לא מוכן לקבל עד שהקדוש ברוך הוא בא ואומר לו, אלא שאם כן ישאלת השאלה מה בין אדם ואביהו לבין הנשיאים מדוע נדב ואביהו לא והנשיאים כן אז תשובה אחת אפשרית ששמעתי התשובה ששמעתי מאביא מורי ההבדל הוא שהנשיאים שאלו הביאו למשה רבנו ושאלו ונדביהו לא שאלו הלכו ועשו בעצמם זה אולי חלק גם מהעניין של מורה הוראה בפני רבו וזה חלק יסודי מאוד מכל עניין עבודת המשכן שעבודת המשכן היא לעבוד את השם כפי שהקדוש ברוך ברוך הוא קובע ולא כפי ש אני רוצה וזה נושא אה אה בפני עצמו אבל אולי אפשר להוציא להציע טעם נוסף מדוע דווקא מהנשיאים קיבלו וזה על פי דבריו הנפלאים של רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו צדקת הצדיק כותב שם רבי צדוק באות קנא עיתות הירידה שיש לאדם שאין לו שום חשק לתורה ועבודה זהו הכנה לעלייה גדולה והיינו על ידי הצעקה שצועק כשמתבונן על דרכיו ורואה שפלותו וירידתו כלומר מתוך הכאב של האדם על הירידה שלו והוא צועק להשם הוא יכול להתעלות לא למצב שהוא היה לפני כן למצב גבוה הרבה יותר מכפי שהיה לפני שהוא הרגיש את הירידה והמחסור הזה והקושי הזה שאין לו שום חשק לתורה ועבודה והוא מביא על זה סיוע נפלא כן א כתוב א ויסעו מרפ פדים ויבואו מדבר סיני ויחנשם ישראל כנגד ההר וזה הכנה למתן תורה מה זה ויסאו ברפידים שרפו ידיהם מן התורה אז יש אומרים שהשיאו את עצמם הם עזבו את הרפיון רק מתוך זה שלא נמצאים ברפיון אפשר לקבל את התורה נכון מאוד אבל אומר רב צדוק רגע אבל מתוך זה שאדם מרים את עצמו אבל דווקא כשהוא היה במקום שקשה וכואב הם היו ברפיון ידיים רפו ידיהם מן התורה והיציאה משם זה היה הכנה למתן תורה שהוא תכלית החיזוק ידיים בדברי תורה. להגיע למעלה העליונה של קבלת התורה אפשר רק אחרי כאב גדול על כך שרפו ידיהם מן התורה ומאמץ לגבור ולצאת מהמקום הכואב הזה. אז אפשר להגיע לתכלית מעלת א חיזוק ידיים בתורה לקבל תורה מהקדוש ברוך הוא במעמד הר סיני. וכתוב רבי צדוק שאת העניין הזה מצאנו גם בנשיאים. הנשיאים הביאו את אבני השם ואבני המילוים. מדוע? כי בהתחלה הם לא התנדבו. כל עם ישראל התנדבו והם התעצלו ואמרו מה שיחסר אנחנו נביא. ואז הם ראו שהם הביאו את הכל והנשיאים כאבו על זה וזעקו על על הדבר הזה. ולכן בסופו של דבר הם זכו להביא את הדברים הגדולים והמשובחים ביותר. והוא מביא את המדרש שוהנשיאים הביאו זה עננים. העננים הביאו א א את אותם האבנים מיוחדות אבני שום ואבני מילואים. הוא אומר זה לא מכיש את פשוטו. זה הגיע מהעננים. אבל למי זה הגיע? לנשיאים. שנשאים יוכלו להביא ולנדב את הדברים החשובים והעיקריים ביותר הללו. מדוע? בגלל הרפיון שהיה להם והם כאבו על הרפיון ויצאו והתרוממו ממנו, הם זכו להביא את הדברים הנסגבים ביותר, את אותם אבני השועם ואבני מילואים לאפות ולחושן ואת הבוסם ואת השמן, הדברים היקרים והמשובחים ביותר. והוא אומר, אולי זה באמת גם קשור לפירוש של המילה נשיאים שזה עננים, כן? שדווקא אה אה אה א כאשר המגיעים עננים שחורים שמכשיחים את הארץ הדבר הזה כן המכסה שמיים באוויר בעבים על ידי זה המכין לארץ מטר שמעננים הללו יש חושך לעולם אבל ממנו ההורה יוצא לכל באי עולם א א על ידי על ידי המטר שמצמיח א מצמיח את האדמה ואולי לפי זה אפשר א להבין פירוש נוסף באמת א מדוע מעלת הנשיאים הייתה כל כך גדולה כיוון שהנשיאים א א באמת נדחו והתעצלו מהנדבה אולי גם מכך שכמו שאנחנו לומדים בפרשה נדחים כל השבטים כולם נדחים מהעבודה והעבודה כבר לא בבכורות יש לומר גם הנשיאים בכורות ורק שבט לויים עובדים והכאב על הירידה הזו הוא מביא את הנשיאים להתרוממות גדולה ברצון לעבודת השם א לדבקות בהשם ועל ידי התרומות כזו אפשר להגיע לד רגות ולמעלות הרבה יותר גדולות ממה שהיה אפשר למלאכ ונדב ואביהו גדולי הדור היו אבל הם לא יכלו להגיע לקרבה הזו לחביבות הזו שהקדוש ברוך הוא יגיד לקחת מהם קטורת יחיד אבל הנשיאים הללו שכאבו כל כך את רפיון הידיים שלהם ואת הריחוק שלהם ש שנתרחקו מעבודת המשכן מתוך הכאב הזה והמאמץ למצוא את הדרך לגמור עליו ולצאת ממנו הם זכו לאותה חביבות מיוחדת שאומר הקדוש ברוך הוא קח מאיתם והיו לעבוד ואומר הקדוש ברוך הוא, הקורבנות שלהם חביבים עליי ואני רוצה למנות כל נשיא ונשיא בשמו, כל קורבן וקורבן בפני עצמו. מזה נוכל לקבל חיזוק גדול. גם כאשר יש לאדם קושי מפן כזה או מפן אחר, כאשר אדם כואב וצועק ומתוך הקושי מתרומם, הוא יכול להגיע לדרגות ולמעלות הרבה למעלה והרבה מעבר למה שהיה מורגל, למה שהיה מסוגל א להגיע ילמלא אותו כאב של הירידה. אז בעזרת השם שנזכה כולנו להתרומם למעלה העליונה של חיזוק ידיים בתורה, של קרבת אלוקים, של א חביבות לפני השם ונזכה לקבל את התורה בשמחה, לעבוד את הקדוש ברוך הוא בשמחה וטוב לבב מרוב כל הימים ולדעת גם כאשר יש משבר, גם כאשר יש קושי, לא רק שאפשר לצאת ממנו, מכוחו אפשר בסופו של דבר להגיע לעלייה ולמקום עליון וגבוה הרבה יותר. שיהיה חג, מתן תורה שמח, שבת, שלום ומבורך.