Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
בלב ארמון נוצץ וזורח שבו אור השמש רכד על
הקירות המוזהבים והנברשות הנוצות התנודדו
כמו פעמונים קטנים חי שלמה המלך החכם מכל
אדם
כולם באו אליו לקבל עצה טובה או למשפט צדק
נסיכים מטיילים רואה צון ואפילו בעלי
חיים, אבל היה גם אורח מיוחד ושונה מאוד.
בחדר פנימי בארמון שלמה ישב השמדי מלך
השדים.
כפי שאתם בוודאי זוכרים, השמדיאי הובה על
ידי בנייה ובן יהוידה כל הדרך מהרי החושך
כדי לגלות את סוד תולעת השמיר כדי ששלמה
המלך יוכל לבנות את בית המקדש מבלי להשתמש
בכלי ברזל.
למרות כוחו ומסטוריותו, הוא נשאר בארמון
ודיבר עם שלמה המלך על סודות הבריאה,
נפלאות השם והדברים הנסתרים של העולם.
בבוקר חמים אחד, כשברי זקלה מנפנפת את
וילונות הארמון, פתח שלמה המלך את ספר
התורה.
הוא הצביע על פסוק ואיניו נצו בסקרנות
כתואפות ראהם לו. יש להשם דברים גדולים
ונעלים שמשרטים אותו. אבל מה הם אותם
דברים גדולים?
עיניו של השמדי נצו כמו אבני חן אפלות.
יש לו את המלאכים, אמר בשקט.
וכמובן יש לו גם אותנו השדים.
שלמה הרים גבה.
ומה יכולים השדים לעשות שאנשים אינם
יכולים? שאל.
השמדי התכופף קדימה וקד כידה דרמטית.
או הוד מלכותך. אם אתה באמת רוצה לדעת
פשוט הסרט השרשרת סביב צברי. כן. זו שחרות
עליה שם השם ותן לי את הטבעת שעל אצבעך
ואז אראה לך מה אנחנו יכולים לעשות
רע עד חלף בליבו של שלמה הטבעת שעליה חרות
שם השם הגנה עליו והשרשרת שמרה על השמדי
קשור
אבל שלמה אהב את התורה יותר מכל דבר אחר
והוא רצה להבין את הפסוק
ולכן בידיים אמות הסיר את השרשרת ונתן את
הטבעת.
לפני ששלמה הספיק לקחת נשימה, השמדי בלה
את הטבעת, פתח את כנפיו הענקיות והכאות
וברוח שערה רמה העיף את שלמה המלך רחוק
מאוד, כמעט 2000 קומטר משם.
ושלמה נפל למדבר שקט ובודד.
בגדיו המלכותיים נקראו מהקוצים החדים.
החול היכע את פניו ולראשונה בחייו
לא נשאר לו כלום.
בינתיים בארמון השמדיאי שינה את צורתו
להראות בדיוק כמו שלמה המלך. פרט לרגליו
המוזרות כשלד אשר הסתיר היטב בתוך גרביים
גבוהות.
הוא גירש את בנייה ובין יהוידה מהארמון
ולאחר זמן קצר אנשים החלו לשים לב שהמלך
מתנהג בצורה מוזרה ללא חוכמה, ללא חסד
וללא צדק. אבל אף אחד לא העז להטיל ספק
במלכם.
רחוק משם שלמה המלך האמיתי נדד לבד תחת
השמש הכופחת.
הוא הרים את עיניו העייפות לשמיים ואמר
השם מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת
השמש אם הכל יכול להעלם ברגע.
הייתי מלך ועכשיו אני כלום.
הוא התהלך בלי מסלול ובלי כיוון. סנדליו
נקראו בגדיו נתקעו בקוצים חדים והרוח
והשמש פגעו באורו העייף.
אחרי שעות רבות סוף סוף פגש קבוצת רועים
שקיבלו אותו בלב חם והציאו לו לחם פשוט
ומים צוננים.
ספרו לי, שאל שלמה, כמה רחוקה ירושלים?
הרואים הביטו בו בתמיהה.
ירושלים, אף פעם לא שמענו על מקום כזה.
ליבו של שלמה התרוקן.
חשבתי שכולם בעולם מכירים את שמי. אולי
הייתי גאה מדי. לחש.
הוא הלך מחפר לכפר.
מבקש מאנשים לעזור לו לשוב הביתה.
אני שלמה המלך, סיפר להם, גורשתי מארמוני,
עזרו לי לחזור לירושלים ואני אגמול לכם
בעושר רב.
אבל אנשי החפר רק הנידו בראשם בעדיבות
ונתנו לו פיסות לחם קטנות, כאילו היה עני
נודד.
יום אחד הגיע שלמה לבית של איש עשיר שהכיר
מיד במלך.
אדוני המלך קרא האיש, מה קרה לך? בוא שב,
תאכל, ספר לי על תפארת ממלכתך.
אבל כל מילה על העבר הכבידה על ליבו של
שלמה. הוא לא יכל לבלוע אף ביס מהסעודה עד
שינה שהוכנה לכבודו. עצב שטף אותו כמו גשם
סוער
וכך במילים שקטות של תודה עזב את בית
העשיר לא נגע בארוחה הטעימה והמשיך בדרכו
הבודדה
כמה ימים לאחר מכן הוא פגש באדם אני
שהתרגש לראותו
הוד מלכותך שלמה המלך
שלמה קפה
איך אתה מזהר אותי
האיש שאני חייך בחום ראיתי אותך בכל שנה
כשהגעתי לירושלים לחגים בעלייה לרגל איך
אוכל לשכוח את מלך ישראל בבקשה בוא לאכול
בביתי אתה נראה מותש
השולחן היה פשוט ועליו הונחו כיכר לחם קטן
קצת ירקות וקנקן מים אחתוב ליבו של האיש
היה שווה יותר מכל אוצר.
אל תדאג, אמר ברוך, הזמן הקשה יעבור. השם
הבטיח לאביך דוד המלך שתהיה מלך על ישראל.
השם לעולם לא שוכח את הבטחותיו.
שלמה המלך חשקווה מתרוממת בליבו כמו ציפור
קטנה.
הארוחה הקטנה הזו חשב עם המילים המעודדות
טובה יותר מהסעודה הגדולה בבית העשיר בה
לא יכולתי לטאום דבר
וכך דרך מדבריות וכפרים בהרגשות של עצב
ועידוד המשיך שלמה ללכת שנה אחר שנה אל
ירושלים
מה קרה בסוף לשלמה המלך
האם הוא מצא את דרכו חזרה לירושלים ולכיסא
המלוכה?
ומה עשה שמדיאי כשהבין ששלמה חזר? אלו
סודות נסתרים התחילו להתרחש.
הפתעות מפתיעות חיכו ממש מעבר לפינה.
הצטרפו אלינו בפרק הבא כדי לגלות.