שממת המקדש מסתיימת || אסור לבטוח בבשר ודם חי או מת | הרב אליהו ובר

בתחילת הפרשה הוא דורש את הפסוקים בתחילת הפרשה של הברכות דווקא אבל הוא דורש את הפסוקים שבתוך התוכחה והוא מביא את הפסוק והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח נחוככם אז כתוב בתורת כהנים כזה לשון ושימותי את מקדשכם יכול מן הקורבנות כשהוא אומר ולא הריח בריח ניכוככם הרי קורבנות אמורים אמ אני מקיים ושיבותי את מקדשכם מן הגדודויות יש במקום המקדש שתי חלקים יש את החלק ש אה המקום פה בלי קורבנות ויש את החלק של ה דבר השני זה ש ושימותי את מקדשכם שגם הנהגדודיות שעם ישראל לא הולך פה ויש בהמשך בתוכחה תורת כהנים כתוב ושימותי אני את הארץ ושמ עלייבכם על ושממו על היבכם כתוב שזה ברכה שהאויבים לא נמצאים כי א כי הקדוש ברוך הוא דואג שלא יהיה להם שום הנאה במקום הזה ובאמת אז הברכה היא שהמקום הוא שממה לגמרי שגם לא נמצאים האויבים אז ה המציאות של מקום המקדש שדווקא פתאום שמה האויבים מרגישים טוב אז זה תוספת של תוכחה אבל לחילופין וזה מה שאנחנו רואים בהפך של התוכ הוכחה זה הבניין ואמנם אנחנו עוד לא זוכים לראות בריח ניכוח ריח ניכוח ארצה אתכם כמו שכתוב ביחבקל שהקדוש ברוך הוא באמת יחזיר אותנו ויהיה בריח ניכוח אז אנחנו עוד לא זוכים לראות אבל אנחנו כן זוכים לראות שכבר זה לא שממה מן הגידודיות עם ישראל שב לפה נכון זה לא מה שאנחנו מצפים לא כל עם ישראל וחסר לנו הרבה אבל לאט לאט כמעה כמעט אז עם ישראל שב לפה. אז התוכחה הזאת לאט לאט מסתיימת. אם אנחנו רוצים שהתוכחה הראשונה של ריח ניכוח תיים לגמרי אז יש לנו תפקיד לסיים את ה למלות פה את המקום בגידודיות שעם ישראל ישוב לפה. אני רוצה לעמוד על פסוק אחד בהפטרה שאנחנו נקרא השבוע. א הפסוק אומר ככה, זה התוכחה זה הפטרה שמקבילה לתוכחה שאנחנו קוראים היום. שאנחנו קוראים בפרשת השבוע. תמיד ההפטרה היא הפרשה אז מה מה יש לנו בפרשה? כתוב כה אמר השם ארור הגבר אשר בטח באדם ושם בשר זרוע ומן השם יסור ליבו והיה כער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מנכה ולא תשב ברוך הגבר שבתחני והניחו והיה כעץ שטול על מים ועל לוביה לשלח שראש ולא יראה כי יבוא חום ויהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימש מעשות פרים יש אפשרות לפתוח בהשם וכשבוטחים בהשם לפעמים לא תמיד מקבלים כל מה שרוצים כי הקדוש ברוך הוא יש לו חשבונות הוא מכיר את העולם בשלמותו והוא יודע מה טוב לעולם ולפעמים לא מה שנראה לנו טוב אז א אז זה באמת טוב לכן מי שבוטח בהשם הוא תמיד ברוך הוא יהיה לו תמיד טוב לפעמים הוא לא מיד רואה את זה אבל הפסוק מבטיח לו ש והיה כעס שצול על מים והיובה לשלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חם והיה לא ירוע ענן ולא ימש מסוף פרי. אבל מי שבוטח באדם, מי שחושב שאפשר לפתוח באדם, זה לא משנה אם בוטח באדם חי, זה לא משנה אם בוטח באדם מת. הוא שם בשר זרוע ובסוף הוא מן השם יסור ליבו. אם הוא שר ליבו מהשם, למה הוא שר ליבו מהשם? כי הוא בוטח בבני אדם. הוא חושב שבני אדם יתנו לו, בני אדם יתנו לו את מה שהוא רוצה. בני אדם יעשו בשבילו הכל. אז הוא גם אז באמת הבני אדם הרי אם כולם בשכל של בני אדם אז הם לא תמיד יודעים מה טוב ומה לא טוב לבן אדם לעולם לא לסמוך על בני אדם איך ואותו דבר אומרים בתהילים אל תבטחו בנביאים מבין אדם שאין לו תשועה אלא אשרי שאל יעקב בעזרו סברורה לדוני אלוהיו לפתוח אך ורק בקדוש ברוך הוא נותן בנים הוא נותן פרנסה הוא נותן מזונות הוא נותן את השפע הוא מבטל את כל הגזרות הוא עושה הכל רק ורק אך ורק הקדוש ברוך הוא. אז אנחנו ברוך השם באים לפה להראות שאנחנו פותחים בקדוש ברוך הוא, להראות שאנחנו עובדים אך ורק אותו והקדוש ברוך הוא יעזרינו ויביא לפה את כל עם ישראל, ימלא פה את המקום בגידודיות גידודיות של עם ישראל ממירה בימינו. אמן. >> אמן. ‏Ab.