0:00 / 0:00
תובנות תניא פרק טז // הרב יהושע שפירא
421 views
אתר האינטרנט של צמאה: https://www.tzama.co.il צמאה בפייסבוק: https://facebook.com/tzama.co.il צמאה באינסטגרם: https://instagram.com/tzama_music הרשמה לערוץ היוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UCmKXGno-w4e-Jd-CfNuSeZw תובנות תניא סדרת שיעורים קצרים על פי סדר הפרקים בספר לקוטי אמרים תניא שתלווה אתכם מידי שבוע - נקודה מכל פרק. בהגשת הרב יהושע שפירא, הרב אייל יעקובוביץ' והרב אייל ורד. פרק ט"ז שמוח שליט על הלב אין הכוונה שהמוח נותן הוראה למעשה והלב זניח. הכוונה היא שהלב – הוא הרגש – יכול להזדקן ולהתעייף, וזו הנקודה שלנו: להחיות אותו. *** צילום עריכה: רואים את הקולות הפקה והגהה: הרב משה שילת, אהרן צלניק, שמואל וולס, מאיר אלייאני וחיים הרשקוביץ.
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שלום וברכה בפרק
טז יש מילה אחת
ש
מטלטלת אותי כעובד השם הרבה מאוד מטלטלת
במובן
החיובי נותנת חיזוק עצום מפני שהדמוקרטיה
מלמד אותנו שמוח שליט על הלב אחרי שאדם
מזכך את מוחו ותובל בים החוכמה בים
פנימיות התורה אז הוא
הופך את ליבו להיות דבוק כל כולו בהשם
נפשי יצאה
בדברו אבל כולנו יודעים את
האמת בפרק טז על זה מדבר האדמור הזקן שלא
בכל עת ולא בכל
שעה
המוח בהיר מספיק עמוק מספיק ויכול לזכך את
הלב מספיק וכאן מגיעה מילה
אחת שיש בה איזה כנות איזה ישרות איזה
פשטות איזה
אמת
שהאור מנצח את החושך גם כשנראה שהחושך הוא
בעל כוח עצום המילה היא
יתה כלומר שכך
ראוי אני לא מצליח שהמוח שלי כשאני לומד
סידס בכל עת ובכל שעה כשאני לומד פנימיות
בכל עת ובכל שעה י
מוססיפים אבן ללב בשר ללב משתוקק לקרבת
אלוקים אני לא
מצליח וכאן בעל התניה אומר אל תחשוב שאם
לא
זכית
לפעול להוציא את המוח שלית ל הלב לגמרי עד
כדי שהלב בוער שאין בזה שום
טעם כפי שאדם היה יכול לשמוע אולי מחלקים
אחרים בספר תניה קדישה בעצמו אמר לא לא לא
זה תוקפה של הנפש הבהמית שהיא מקשה מאוד
על המסע של הלב ולא תמיד האדם יכול זה גם
תלוי לפי מה שהוא אדם לפי צלילות הדעת שלו
ולפי כשיות העורף של הלב
שלו אבל
כשאדם לומד פנימיות
התורה
ומקווה שליבו תהפך והוא מוצא שלו
הוא אומר רגע אז למה למדתי פנימיות התורה
כי באמת היה ראוי ככה היתה לא יתברך הוא
מלך מלכי המלכים
וכולם צריכים נמס מפני אורו וגדולתו וגם
אני הייתי ראוי
נמאס ולכן גם למדתי פנימיות והפנימיות
באמת ממיסה מצד עצמה אבל יש לי לב אבן אבל
אני כ אני לא רואה את הלב אבן כמי שמספר
לי את הסיפור אני מבין שגם אם כרגע
בחיצוניות הל הלב אבן הצליח למנוע ממני
לחצוץ בפני את הדרך מ להמיס את הלב
בכיסופים להשם יתברך וכיל תהרוג ל הפיקי
מים
אבל היה ראוי
מצד האור של פנימיות התורה שאני לומד
והתכנים האלוקיים שאני נותן את דעתי עליהם
ומצד עצם מציאות האמת של ליבי ובוודאי
בוודאי מצד אורו הגדול של הקדוש ברוך הוא
ומה שלמעלה מלהיות
אור הוא יתברך בעצמו בוודאי שהיה ראוי
שאני אמס כמים
והידיעה הזאת היא נכונה תמיד היא אפשרית
לי תמיד היא זמינה לי תמיד ויש בה
אמת שלא תלוייה בהצלחה החיצונית
וממילא יש בה משהו שהוא נכון יותר עמוק
מההצלחה החיצונית כי ההצלחה החיצונית
נכונה רק כשהיא פועלת ואילו הייתה היא
נכונה לכל המוים כולם ככל פל יודע כל הש
לך פ לך תשבע בכל עין לך תצפה כל בך לך
תרא כל הלבבות יראוך זה נכון לכולם
והיתה מלמד אותי את האמת התמידית הנצחית
הכללית שכל הנבראים כולם יעשו כולם לב אחד
לעובדו ולבב שלהם